בע"מ 8800/06 פלוני נ. פלוני

1.המבקש הינו בנו של המשיב. בין המשיב למשפחת כדורי, שותפיו לעסקים, התנהלו הליכי בוררות רחבי היקף שנמשכו כ-30 שנה. בין המבקש למשיב נחתמו בשנים 1989 ו-1990 הסכמים לפיהם זכאי המבקש לחלק בשיעור של 23% מסך כל הנכסים, הזכויות והכספים שהתקבלו ויתקבלו מהליכי הבוררות. בתום ההליכים שהתנהלו בין המשיב למשפחת כדורי, הגיש המשיב תובענה לבית המשפט לענייני משפחה בטענה כי יש להכריז על ההסכמים כבלתי תקפים, וזאת מאחר שהוא חתם עליו בשל איומים מצד המבקש. המבקש העלה טענה מקדמית של התיישנות, ובית המשפט (כב' השופט א' כץ) דן בה תחילה. בית המשפט קבע כי אותו איום וכפייה פגו לפני תקופת ההתיישנות. המשיב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (הרכב השופטים מ' רביד, מ' דרורי, ח' בן עמי), בטענה כי לא היה לו יומו בבית המשפט, וכי ממצאי בית המשפט נקבעו עוד בטרם נשמעו ראיות. בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר במקרה גבולי, בו סיכוייו של המשיב לזכות במשפט נמוכים ביותר, אך באיזון עם זכות הגישה לבית המשפט, החליט בית המשפט לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ולהורות לו להתחיל את ההליך מראשיתו. כתנאי לכך הורה בית המשפט כי המשיב יפקיד בקופת בית המשפט סך של 500,000 ₪ תוך 45 יום. כן נקבע כי הוצאות הערעור יהיו על סך 100,000 ₪ ויוטלו בהתאם לתוצאות בבית המשפט לענייני משפחה.

2.המבקש טוען כי למשיב היה יומו בבית המשפט לענייני משפחה ולא הוטלה עליו כל מגבלה בעניין. המבקש מציין כי בין הצדדים נערך הסכם דיוני, לפיו יכריע בית המשפט לענייני משפחה בטענות המבקש להתיישנות עילות התביעה על פי החומר שהוגש על ידי הצדדים. החלטתו של בית המשפט המחוזי, טוען המבקש, מעודדת התנהגות אופורטוניסטית בניגוד להסכמות דיוניות בין הצדדים.

3.לאחר שעיינתי בטענות המבקש נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, וזאת מאחר שהיא אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות עקרונית או משפטית החורגת מהסכסוך הפרטני בין הצדדים, ולפיכך אין מקום ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). יש להדגיש כי בית המשפט המחוזי לא דן בשאלת ההתיישנות לגופה אלא הורה על החזרת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה לדיון מחדש בשאלה. בית המשפט סבר כי יש לאזן בין החשש כי למשיב לא היה יומו בבית המשפט לענייני משפחה, לבין סיכוייו הנמוכים של המשיב לזכות בתביעתו. באיזון בין השניים סבר בית המשפט המחוזי, כי יד השיקול הראשון על העליונה. באיזון עדין זה אין אני סבורה כי יש להתערב. המבקש טוען כי המשיב נהג באופן אופורטוניסטי בכך שנתן הסכמתו להסכם הדיוני בין הצדדים, ולאחר שהתקבלה טענת המבקש, ערער לבית המשפט המחוזי וטען כנגד ההסכמה שניתנה. מעיון בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה עולה כי כבר בערכאה זו היו מחלוקות בין הצדדים בעניין הגשת חומרים מסוימים לבית המשפט, וזאת על-אף ההסכם הדיוני, ובית המשפט לענייני משפחה הכריע בהן. לפיכך, הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי לקבוע האם אכן יש חשש כי למשיב לא ניתן מלוא יומו בבית המשפט. יצוין עוד כי בית המשפט המחוזי איזן את החלטתו באמצעות קביעת הפקדה בסכום גבוה בקופת בית המשפט על ידי המשיב, וכן באמצעות קביעת הוצאות בסכום גבוה בהתאם לתוצאות ההליך בבית המשפט לענייני משפחה. במצב דברים זה, איני סבורה כי יש להתערב בהחלטתו.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.