בע"מ 8836/15 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.11.2015 (עמ"ש 39840-06-15, השופט א' ש' שילה ) לסלק על הסף את הערעור שכנגד של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 4.5.2015 (תמ"ש 52916-09-12, השופט נ' פישר ).

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש והמשיבה היו נשואים זה לזו ולהם בן משותף כבן חמש שנים (להלן: הקטין ). בעקבות גירושיהם, הגישה המשיבה תביעות לבית המשפט לענייני משפחה שנסבו על עניינו של בנם הקטין (מזונות ומדור, משמורת בלעדית והסדרי ראייה), וכן על פירוק שיתוף ואיזון משאבים.

3.

במסגרת ההליך שבפני אין צורך להידרש לקביעותיו השונות של בית המשפט לענייני משפחה בפסק דינו. החשוב לענייננו הוא שהמשיבה הגישה ערעור עליו לבית המשפט המחוזי. כתב הערעור הומצא למבקש ביום 28.6.2015, והדיון המקדמי בערעור נקבע ליום 22.11.2015. ביום 15.10.2015 הגיש המבקש ערעור שכנגד מטעמו, שנסב בעיקרו על שאלת מקום לימודיו של הקטין. בהמשך לכך, ביום 28.10.2015 המשיבה הגישה בקשה לסילוק על הסף של הערעור שכנגד מחמת איחור בהגשתו, ובקשתה התקבלה. על כך הגיש המבקש שבפני בקשת רשות לערער. להשלמת התמונה יצוין, כי עוד קודם לכן, ביום 6.11.2015, החליט בית המשפט המחוזי כי

כתב הערעור שהגיש המבקש אינו עומד בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) הן מבחינת היקפו והן מבחינת נוסחו, ובהתאם לכך הורה על מחיקתו (בשלב זה, תוך מתן אפשרות למבקש להגיש כתב ערעור מתוקן).

בקשת רשות הערעור

4.

המבקש טוען כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור שהגיש שאם לא כן ייגרם לו עיוות דין חמור.

5.

לטענת המבקש, כתב הערעור שכנגד הוגש בעקבות גילויה של ראיה חדשה שיש בה לשנות, לשיטתו, מפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע למקום לימודיו של הקטין. המבקש טוען כי ראיה זו התגלתה רק בחלוף המועד להגשת כתב ערעור שכנגד על-פי התקנות, ועל כן זה הוגש באיחור.

6.

המבקש טוען עוד כי אף על פי שאיחר בהגשת כתב הערעור שכנגד על פי הרישא של תקנה 434 לתקנות, לפיה יש להגיש את כתב הערעור שכנגד תוך 30 ימים ממועד המצאת כתב הערעור, הרי שכתב הערעור שכנגד הוגש בהתאם לסיפא של תקנה זו, היינו תוך יותר משבוע לפני מועד הדיון.

7.

לבסוף, המבקש מעלה טענות גם נגד קביעתו של בית המשפט המחוזי מיום 6.11.2015 בנוגע להיקפו של כתב הערעור שכנגד.

דיון והכרעה

8.

לאחר שבחנתי את טענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובתה של המשיבה.

9.

הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום שבו הבקשה מעלה שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אמנם אמות מידה אלו הוגמשו במידת מה בכל הנוגע לבקשות העוסקות בסוגיה הרגישה של יחסי הורים וילדים (ראו למשל: רע"א 5737/15 פלונית נ' ב"כ היועץ המשפטי לממשלה משרד הרווחה והשירותים החברתיים , פסקה 22 (4.11.2015)), אך לא מצאתי כי יש הצדקה להיענות לבקשה גם על-פי אמות מידה מקלות אלו. למעשה, בקשה זו נוגעת לסוגיה של מועדי הגשתם של כתבי טענות, המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ולא מצאתי לנכון להתערב בו במקרה דנן (ראו והשוו: בר"ם 6667/15 סורז'ון נ' מנהל הארנונה בעיריית חיפה , פסקה 8 (13.12.2015)).

10.

למעלה מן הצורך, אוסיף כי מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, שניתנה בסופו של הדיון המקדמי, עולה לכאורה כי שאלת מקום חינוכו של הקטין עוד תידון במסגרת ההליך שבפניו, ואף במובן זה לא נראה כי ייגרם למבקש עיוות דין חמור כתוצאה מדחיית הבקשה דנן.

11.

בנסיבות אלה, טענותיו של המבקש בדבר היקפו של כתב הערעור שכנגד התייתרו. למעלה מן הצורך אוסיף, כי ממילא דינן היה להידחות לפי סעיף 1(3) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009.

12.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.