בע"מ 8854/17 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 15.10.2017 (עמ"ש 45587-04-17, השופטים א' קולה , ד' צרפתי ו- ע' הוד ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישו המשיבים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת מיום 9.3.2017 (תמ"ש 19390-11-15, סגן הנשיא א' זגורי ).

2.

הבקשה דנן נסבה על סכסוך בין המבקש לבין המשיבים, שני אחיו, בנוגע לזכויות במקרקעין בעיר נצרת (להלן: המקרקעין ). במקור היו המקרקעין בבעלות אביהם המנוח של הצדדים. לאחר מותו של האב הועברו הזכויות במקרקעין לאשתו, אמם של הצדדים (להלן: האם ), מכוח צו ירושה. בהמשך נפטרה גם האם, ומותה הצית מחלוקת בנוגע לשאלה למי נתונות הזכויות במקרקעין. בתמצית, המבקש הציג מסמך שעליו חתמה האם ביום 4.8.2012 ונשא את הכותרת "ייפוי כוח בלתי חוזר". לטענת המבקש, במסמך זה העבירה לו האם את מלוא זכויותיה במקרקעין. מנגד, המשיבים סברו כי אין בייפוי הכוח האמור כדי להעניק למבקש זכות לבצע פעולות במקרקעין, וכי בהתאם לדיני הירושה אמורים שלושת האחים להירשם כבעלים משותפים של המקרקעין.

3.

על רקע זה, הגיש המשיב 1 תביעה לבית המשפט לענייני משפחה למתן פסק דין הצהרתי המורה כי ייפוי הכוח שעליו חתמה האם בטל או לכל הפחות אינו מאפשר את העברת הזכויות במקרקעין לידי המבקש.

4.

ביום 8.5.2016 דחה בית המשפט לענייני משפחה את התביעה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המסמך שהוגדר כייפוי כוח בלתי חוזר עונה על התנאים שנקבעו בפסיקה ביחס לדרישת הכתב בהקשר של עשיית עסקה במקרקעין, ועל כן יש להכיר בזכותו של המבקש במקרקעין מכוחו של ייפוי הכוח האמור. להשלמת התמונה יצוין כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ניתן על יסוד החומר הכתוב שהוגש אליו ומבלי שהתקיימו הליך הוכחות וסיכומים בעל פה, וזאת בהתאם להסכם דיוני שאליו הגיעו הצדדים.

5.

המשיב 1 הגיש ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי. ביום 28.11.2016 נתן בית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים, פסק דין שלפיו פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה יבוטל והתיק יוחזר לערכאה הדיונית לשמיעת ראיות.

6.

בשלב זה, התקיים בבית המשפט לענייני משפחה הליך של שמיעת ראיות, וביום 9.3.2017 ניתן פסק דינו המחודש. בית המשפט לענייני משפחה סקר את העדויות שהובאו בפניו, ובהתבסס עליהן חזר וקבע כי דין התביעה להידחות. בין היתר, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המשיבים סתרו זה את זה בעדויותיהם, ואף ציין את התרשמותו השלילית מעדותו של המשיב 2. לעומת זאת, בית המשפט לענייני משפחה התרשם בחיוב מעדותו של עורך הדין שערך את ייפוי הכוח (להלן: עורך הדין ) והעיד מטעמו של המבקש. כמו כן, בית המשפט לענייני משפחה חזר על הנימוקים התומכים לשיטתו במסקנה כי ייפוי הכוח מקיים את דרישת הכתב ולכן מהווה התחייבות לעסקה במקרקעין.

7.

המשיבים חזרו וערערו לבית המשפט המחוזי וערעורם התקבל. בית המשפט המחוזי קבע כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בפרשנות שנתן לייפוי הכוח, וכי ייפוי הכוח אינו כולל כל עסקת יסוד שיכולה לשמש בסיס להעברת זכויות במקרקעין. למעשה, בית המשפט המחוזי סבר כי ייפוי הכוח נועד לעשות את המבקש "ידה הארוכה" של האם לביצוע פעולות במקרקעין למטרות שעניינן שימור זכויותיה בהם בלבד. בית המשפט המחוזי אף ציין כי פרשנות זו לייפוי הכוח משתלבת עם הדברים שעולים מעדותו של עורך הדין, שציין כי הרקע למתן ייפוי הכוח היה החשש מפני ניסיון המשיבים לבצע פעולות במקרקעין שלא בידיעת האם.

8.

בקשת רשות הערעור דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי שגוי, בהסתמכו על קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה, ובפרט בכל הנוגע לעדותו של עורך הדין באשר לנסיבות עריכתו של ייפוי הכוח. בהקשר זה מוסיף המבקש וטוען כי ככלל ערכאת הערעור אינה אמורה להתערב בנקל בממצאי עובדה ומהימנות, ועל כן לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי בקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה. המבקש מוסיף וטוען כי הבקשה מעוררת עניין עקרוני בהתחשב בכך שנוסח ייפוי הכוח שעליו חתמה האם הוא מקובל ונפוץ.

9.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים, שכן היא אינה עומדת באמות המידה המצמצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ ,

פ"ד לו(3) 123 (1982)). טענות המבקש הן טענות "ערעוריות" באופיין, המכוונות כולן לפרשנותו של ייפוי הכוח שעליו חתמה האם. בכך אין מקום להתערב. למותר לציין כי בעצם העובדה שבית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי הגיעו לתוצאות שונות אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור (ראו למשל: בע"ם 615/16 פלונית נ' פלוני , פסקה 19 (15.3.2016)). יש לקוות כי כעת, עם תום ההתדיינות, יוכלו הצדדים שהם אחים גם ליישב את ההדורים ביניהם.

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.