בע"מ 8878/05 פלוני נ. פלוני

1.הצדדים הם בני זוג אשר נישאו זה לזה בשנת 1977. מנישואיהם אלו נולדו לזוג שלושה ילדים, שניים מהם בגירים כיום. ביום 20.8.95 הגישה המבקשת תביעה למזונות עבורה ועבור שלושת ילדיה, שהיו אותה עת קטינים, לבית המשפט לענייני משפחה. ביום 21.4.96 חוייב המשיב לשלם מזונות זמניים על-סך של 3,000 ₪ לחודש. ביום 16.3.03 ניתן פסק דינו הסופי של בית המשפט לענייני משפחה, ובו נפסקו מזונות עבור המבקשת בסך של 1,490 ₪ לחודש מיום הגשת התביעה. כן נפסקו סכומים עבור מזונות הילדים עד הגיעם לגיל 18, או גמר לימודיהם התיכוניים, וסכום נמוך יותר עבור מהלך השירות הצבאי של כל אחד מהילדים. כן חייב בית המשפט את המשיב לשאת ב-50% מכל הוצאה רפואית חריגה של הילדים שאינה מכוסה על-ידי הביטוח הרפואי, ובמלוא הסכום עבור המבקשת.

2.המשיב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את רוב חלקי ערעורו, מלבד בנקודה אחת- גובה מזונות המבקשת, אשר הופחת על-ידו ל-600 ₪ לחודש מיום הגשת התביעה. בית המשפט המחוזי סבר כי בית המשפט לענייני משפחה הקפיד עם המשיב יתר על המידה והטיל עליו חבות במזונות האישה בשיעור העולה בהרבה על רמת החיים שהיתה מקובלת על בני הזוג שעה שחיו תחת קורת גג אחת.

3.בבקשת רשות ערעור זו טוענת המבקשת, כי לא היה מקום לבית המשפט המחוזי להתערב בקביעותיה של הערכאה הראשונה, וזאת ללא ששמע כלל ראיות, ולא שלל כל ממצא עובדתי שנקבע בערכאה הדיונית. המבקשת סבורה כי אף אם מצא בית המשפט המחוזי פגם כלשהו בפסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה, היה עליו להחזיר את הדיון אליו. כן טוענת המבקשת כי נגרם לה עוול בהפחתת המזונות החל מיום הגשת התביעה בשנת 1995, שכן סכומי המזונות כבר "נאכלו". עוד טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי הפר את האיזון שערך בית המשפט לענייני משפחה כאשר הפריד את סכום המזונות של המבקשת ושל ילדיה, אשר נפסקו על ידי הערכאה הראשונה כמכלול.

4.דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים בה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). כבר שנינו ואמרנו כי קביעת סכומי מזונות הינה מלאכה הצריכה להיעשות על-ידי הערכאות הדיוניות, וההתערבות בסוגיות אלו בגלגול שלישי תיעשה במקרים חריגים ביותר (ראו למשל בע"מ 9369/05 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, ניתן ביום 25.1.06)). במקרה זה היו בפני בית המשפט המחוזי ממצאיו העובדתיים של בית המשפט לענייני משפחה, כגון השתכרותם של שני הצדדים ופוטנציאל השתכרותם, וכן עובדות נוספות, כגון זמן הפרידה הממושך של הצדדים העומד על 8 שנים. בית המשפט המחוזי איזן ובחן את כל השיקולים והעובדות הרלבנטיים והגיע למסקנה כי יש להפחית את מזונותיה של המבקשת. בית המשפט המחוזי פעל בסמכותו ועל-פי שיקול דעתו ובכך אין לנו להתערב (ראו בע"מ 4589/05 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, ניתן ביום 21.11.05)). אני סבורה כי צדק בית המשפט המחוזי משמצא מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה שלא להחזיר את הדיון אליו. תביעת המזונות הוגשה בשנת 1995, ובצדק העיר בית המשפט המחוזי כי מתן פסק דין לאחר זמן כה רב, ולאחר שהילדים בחלקם בגרו כבר מעורר קושי. החזרת הדיון לערכאה הראשונה היתה מאריכה את ההליכים שלא לצורך זמן נוסף. אדגיש כי אני סבורה שלמבקשת לא נגרם כל עוול. בית המשפט המחוזי ראה לפניו גם את סכומי המזונות שנפסקו עבור הילדים בהפחיתו את מזונות המבקשת, ולא ניתן לומר כי התעלם מהאיזון בין הסכומים שנפסקו. אף ההחלטה כי סכום המזונות יופחת החל מיום הגשת התביעה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה המחליטה בהתאם לנסיבות העניין (ראו הסקירה בבע"מ 4589/05 הנ"ל).