פרטי ההליך
החלטה בתיק בע"מ 89/23
בבית המשפט העליון
בע"מ 89/23
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
7. פלוני
8. פלונית
9. פלוני
10. פלוני
11. פלונית
12. פלונית
13. פלוני
14. פלונית
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ס"נ, ע' רביד
ונ' שילה) שניתן ביום 4.12.2022 בעמ"ש 43906-09-21
בשם המבקש:
עו"ד מרואן מויס
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ס"נ, ע' רביד ונ' שילה) אשר ניתן ביום 4.12.2022 בעמ"ש 43906-09-21, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה תל אביב-יפו (השופטת מ' דהן), אשר ניתנה ביום 21.6.2021 בת"ע 8170/99, ואשר דחתה את בקשת המבקש לאישור הסכם פשרה שנערך בינו לבין מנהלי עיזבונה של המנוחה י. ט. ז"ל (להלן: המנוחה) בגדרו של הליך אחר (ראו: ה"פ (מחוזי נצרת) 4381-01-18) (להלן: הסכם הפשרה).
2.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
3.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).
4.ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. סבורני כי צדק בית המשפט לענייני משפחה בהחלטתו שלא לאשר את הסכם הפשרה – זאת, בשים לב להתנגדות הנחרצת להסכם מצדם של כמחצית מיורשי המנוחה; ומאחר שלמבקש ממילא אין זכות קנויה שהסכם הפשרה יאושר.
5.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ד בטבת התשפ"ג (17.1.2023).
ש ו פ ט