בע"מ 8994/18 פלוני נ. פלוני

1.

מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו המתוקן של בית המשפט המחוזי בחיפה (עמ"ש 11101-12-17; השופט ס' ג'יוסי , השופטת א' אלון , והשופטת העמיתה ש' שטמר ), במסגרתו נדחו מרבית רכיבי ערעור המבקש על הכרעת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (תמ"ש 34740-03-16; השופט ט' פפרני ) בתביעה לפסיקת מזונות לילדיהם הקטינים של המבקש ומשיבה 1 (להלן: האם ) – הם משיבים 2-3 (להלן: הקטינים ) – והתקבל באופן חלקי ערעור שכנגד מטעם האם.

בית המשפט המחוזי פסק כי אין בקצבאות שמשלם הביטוח הלאומי עבור הקטינים – שאובחנו כבעלי צרכים מיוחדים – כדי להצדיק הפחתה בשיעור המזונות שהושתו על המבקש, משום שלא הוכח שקצבאות אלה נועדו לסייע בהוצאות המחייה ה"רגילות" של הקטינים. עם זאת, נקבע כי במידה ותיוותר יתרה חודשית חיובית בחשבון הבנק הייעודי – כלומר, סכום הקצבאות החודשיות יעלה על ההוצאות המיוחדות באותו חודש – אחוז מסוים מן היתרה יועבר לאם, ויופחת מחיוב המזונות של המבקש בחודש העוקב, והשאר ישמש "לטובת צורכיהם המיוחדים והעתידיים של הקטינים". הסדר זה הוחל גם על "מלוא ההחזרים, ההטבות והמענקים" הקשורים במצב הקטינים. לצד קבלתו החלקית של ערעור המבקש, התקבל בחלקו גם הערעור-שכנגד מטעם האם, ונקבע כי על המבקש לשלם לה דמי טיפול עבור הקטינים.

מכאן בקשת רשות הערעור, בה משיג המבקש על רכיבים שונים של פסק הדין – ומתמקד בטענה כי ראוי היה להפחית מחוב המזונות שלו את מלוא היתרה החיובית בחשבון הקצבאות הייעודי.

2.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובה. על רקע התשתית הראייתית שהוצגה בפני הערכאות הקודמות, ממנה עולה כי קצבאות הקטינים בענייננו נועדו לממן את צרכיהם הייחודיים, אין כל פגם בהסדר אותו התווה בית המשפט המחוזי – שהרי הסדר זה עולה בקנה אחד עם תכלית הקצבאות, ומבטיח כי הן יספקו לקטינים מימון להוצאות מיוחדות עתידיות. לא מצאתי ממש ביתר ההשגות, התוקפות בחלקן קביעות עובדתיות שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן (ראו, למשל, פסקה 28 לבקשה), ואינן מגלות עילה. זכויות הצדדים לגבי הליכים עתידיים שמורות להם.

3.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.