בע"מ 9007/04 שאול סטרמן נ. מוריס (משה) בונים

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח. בן עמי) בע"מ 472/03, לפיו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השופטת נ. מימון) בתמ"ש 1475/99.

2.המבקש הנו גיסו לשעבר של המשיב, אשר היה נשוי לאחותו במשך 18 שנה. בני הזוג התגרשו בשנת 1999. עניינה של הפרשה נשוא בקשה זו בשאלה למי הבעלות והשליטה בחברת דיוק עדשות מגע בע"מ, היא המבקשת 2 (להלן – "החברה"). המניות שהוצאו על ידי החברה, למעט אחת, היו רשומות על שם המשיב והועברו למבקש על פי מסמך שנחתם על ידי המשיב ואביו ביום 12.5.99. המשיב הגיש בבית המשפט לענייני משפחה תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים של מניות החברה, כי הוא הינו הדירקטור היחיד בחברה וכי המבקש אינו בעל מניות ואינו דירקטור. עוד עתר המשיב כי יוצהר שהרישום אצל רשם החברות לפיו הועברו מניות החברה ממנו אל המבקש ובדבר מינוי המבקש כדירקטור בחברה – בטלים. בפסק דין מנומק ומפורט, נתקבלה תביעת המשיב במלואה, ונקבעו זכויותיו הקנייניות במניות הנפרעות בחברה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי מסמך העברת המניות חסר תוקף, שכן חתימות המשיב ואביו עליו הושגו במרמה. כן נקבע כי רישומו של המבקש כדירקטור הושג אף הוא בתרמית וכי המבקש אינו דירקטור בחברה. המבקש ערער על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי. ערעורו נדחה, ובית המשפט קבע כי לא נמצאה עילה להתערב בממצאיו בית המשפט לעניני משפחה, אשר קביעותיו התבססו על בחינה מעמיקה ויסודית של הראיות ועל התרשמותו מן העדים שנשמעו בפניו.

3.עתה עותר המבקש למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הוא טוען כי ערכאת הערעור לא דנה בנימוקי הערעור לגופם, והסתפקה בקביעה לפיה משבדקה הערכאה הראשונה את הראיות באופן מעמיק ויסודי אין מקום להתערב בשיקול דעתה. לפיכך, לשיטתו של המבקש, נפגעה זכותו לכך שפסק דינה של הערכאה הראשונה יעבור תחת מבחן הביקורת השיפוטית, וכי טענותיו תשמענה ובית המשפט יתייחס אליהן וינמק את קביעותיו. עובדה זו מצדיקה, לטענתו, מתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית. המבקש חוזר ומפרט בבקשתו כאן את טענותיו כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה, ולדבריו, על בית משפט זה לבחון טענות אלה, לאור מחדלה של ערכאת הערעור הראשונה לעשות זאת. טענותיו של המבקש לגבי פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה הן, בתמצית, כי בית המשפט התעלם מראיות חשובות; העדיף עדויות של עדים מעוניינים – בני משפחה המצויים בסכסוך קשה, על פני מסמכים כתובים שנוצרו טרם הסכסוך בין הצדדים; פירש בצורה בלתי סבירה מסמכים והסכמים; נמנע מבחינת גרסת המשיב ומשפחתו, למרות שגרסה זו מהווה את התשתית העובדתית להכרעה השיפוטית.

4.אין ממש בבקשה זו, ואין היא מעלה שאלה עקרונית או בעלת חשיבות המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה ) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). טענותיו של המבקש כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה הינן כולן במישור קביעות העובדה ומהימנות העדים, והן נדונו לפרטיהן בערכאה הדיונית ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי, לאחר שמצא כי אין מקום להתערב בקביעות הערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי נימק את הימנעותו מלהתערב בקביעותיו ובממצאיו של בית המשפט קמא, ואף בחן שוב את המסמכים אליהם התייחס המבקש בערעורו ומצא כי אין בהם כדי לקעקע את התוצאה אליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה. משלא היתה עילה לבית משפט שלערעור להתערב בקביעות הערכאה הדיונית, על אחת כמה וכמה כך הוא במסגרת בקשת רשות ערעור לערכאה שלישית.

דין הבקשה להידחות.