בע"מ 9025/20 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים ס' ג'יוסי , ח' שרעבי ו- א' אלון ) בעמ"ש 4294-03-20 מיום 29.11.2020, במסגרתו התקבל באופן חלקי ערעור המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ע' קצב-קרן ) בתמ"ש 36236-01-15 מיום 19.1.2020.

2.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת המשיבה לקבלת מחצית מן הזכויות בעיזבון המנוח ז"ל מכוח היותה, לטענתה, ידועתו בציבור החל משנת 1998 ועד למועד פטירתו ביום 2.4.2013, בקובעו כי הגם שהמנוח אהב את המשיבה וקיים עמה חיי זוגיות במשך תקופה, "הרי שלא הייתה לו כוונה לשתף את התובעת [המשיבה] בנכסיו הפרטיים והעסקיים למעט אותם נכסים שמצא לנכון לתת לתובעת [למשיבה] במתנה מהלך חייו ולנכסים אשר ציווה לה בצוואתו וכמוטבת בקופת גמל" . כפועל יוצא מקביעה זו, נקבע כי אין מקום להכריע בענין מעמדה של המשיבה כידועה בציבור של המנוח וכי אף מתייתר הצורך לדון באורך תקופת יחסי השניים וסוגיית היקף הרכוש.

3.

כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, משמצא כי המסקנות אליהן הגיע אינן תואמות את קביעותיו העובדתיות ואף מנוגדות לפסיקה ולרוחה, וכי הוא קם מכסאו מבלי שבחן את כל הסוגיות הרלבנטיות למחלוקת לעומקן, "שלא לומר לא בחן את חלקן כלל" . בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבה והמנוח היו ידועים בציבור החל מיום 1.1.1999 וכי הוכחה כוונת שיתוף בנכסיו הפרטיים בלבד, להבדיל מנכסיו העסקיים. לצד זאת, הורה בית המשפט על החזרת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה שימנה מומחה מטעמו, לשם בירור היקף זכויות המשיבה, בשים לב להיקף הנכסים שלגביהם ייקבע כי חלה כוונת שיתוף ולמועד תחילת הקשר, כפי שקבע.

4.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא מעורר כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

5.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ₪.