בע"מ 9027/15 בע"מ 9027/15

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת וילנר והשופטים ג'יוסי ואלון) בעמ"ש 13238-05-15 מיום 6.12.15, שבגדרו נדחה בהסכמה ערעור המשיבה, אך תוך הפחתה בהוצאות משפט שהוטלו עליה בבית המשפט לעניינה משפחה וללא השתת הוצאות בערעור, על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (השופטת גולדקורן) בתמ"ש 2205-12-08 מיום 23.3.15. הבקשה עניינה הפחתת ההוצאות שהושתו בבית המשפט לענייני משפחה ואי פסיקת הוצאות בערעור.

ב.המשיבה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה כנגד המבקש לביטול הסכם ממון שנחתם ביניהם ולחלופין לסעד כספי בסך 450,000 ₪. לטענת המשיבה, היא והמבקש לא התנהלו בהתאם להסכם הממון, לא ייחסו לו חשיבות, ובהתנהגותם שינו אותו. לחלופין ביקשה המשיבה כי בית המשפט יורה למבקש להשיב לה את כל הכספים ששולמו מחשבונה הפרטי לחשבונו, כמו גם הוצאות, שהוגדרו בהסכם הממון כהוצאות שיש להתחלק בהן שוה בשוה. התביעה נדחתה. נקבע, כי המקרה שלפנינו אינו בא בגדרי המקרים המצדיקים סטיה מהסכם ממון, מקרים בהם נהיר כי התשתית ההסכמית השתנתה; כן נקבע כי אין הצדקה לקבלת התביעה הכספית. על המשיבה הוטלו הוצאות בסך 25,000 ₪ לרבות שכר טרחת עו"ד ומע"מ. המשיבה הגישה ערעור על פסק הדין.

ג.בית המשפט המחוזי פסק: "בהסכמת הצדדים אנו מורים על דחיית הערעור כפוף לאמור להלן: לאחר ששמענו את טענות הצדדים ובהתחשב בכל נסיבות העניין, אנו מורים כי סכום ההוצאות שנפסק על ידי בית משפט קמא יועמד על סך של 15,000 ₪. אין צו להוצאות בערעור זה". מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי. המבקש חפץ בביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי ככל שהוא נוגע להוצאות משפט, וכן בחיובה של המשיבה בהוצאות משפט בבית המשפט המחוזי, וגם בבית משפט זה. נטען כי הוצאות המשפט נפסקו לטובת המבקש, שכן ננקטו כנגדו "הליכי-נפל משפטיים, הליכי-סרק נטולי תוחלת או תקומה משפטית". עוד הוסף, כי המבקש לא הסכים לדחיית ערעור המשיבה בכפוף להפחתת ההוצאות.

ד.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, לא אוכל להיעתר לה. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית כללית החורגת מעניינו של המבקש, וככזו במובהק אינה באה בקהלם של המקרים שבהם תישקל רשות ערעור בגלגול נוסף, גם אם עסקינן בהכרעה שיסודה בגלגול הערעורי הקודם בלבד. כידוע, הטלת הוצאות ושיעורן מסורות לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בעניין (רע"א 4917/13 פלונית נ' פלונית

(2013)); וראו לעניין הוצאות בכלל, ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391

(2005)). הנושא נבחן פרטנית וקונקרטית, ואמנם גם אם ערכאת ערעור אינה נוטה להתערבות בהוצאות, אין הדלת נעולה להפעלת שיקול דעת ולשינוי מטעמים כאלה או אחרים בכגון דא גם בערעור; אך מכל מקום, ככלל אין הדבר מצדיק גלגול נוסף, וכך במקרה זה. אשר לטענת המבקש כי הוא לא נתן הסכמתו לדחיית הערעור בכפוף להפחתה בהוצאות, הנה משהערעור הוגש על ידי המשיבה, והיא הסכימה לדחייתו, אין נדרשת, לאמיתו של דבר, הסכמתו של המבקש לעצם הדחיה. יתר על כן, אזכיר על דרך הכלל, כי אין זה סוד שלא פעם מציע בית המשפט לבעלי דין פשרה שלפיה ייסוגו מן הערעור או מהליך אחר, לשם יעילות וחיסכון בזמן (וכמובן עליו להישמר מהטלת לחץ פסול על הצדדים כדי שיגיעו להסדר (6832/15 פלוני נ' פלוני (2016))), וההצעה בכגון דא עשויה לכלול לעתים התייחסות להוצאות בית משפט, והאמור אך מתיישב עם הגיונם של דברים ועם דינמיקה מקובלת. כך או אחרת, במקרה דנא שקל בית המשפט המחוזי את הכרעתו באשר להוצאות לאחר שמיעת הצדדים ותוך התחשבות – כדבריו – בכל נסיבות העניין, ואין מקום להתערבות בכך.

ה.איני נעתר איפוא לבקשה.