בע"מ 9128/18 פלוני נ. פלוני

1.

המנוחה, שעיזבונה היה הנתבע1 בערכאה הראשונה, הייתה הבעלים של חלקת אדמה (להלן: החלקה ). המבקש 2 (להלן: המבקש ) והמשיב, בני המנוחה, טענו כל אחד לזכויות בחלקה, בין היתר מכוח ייפוי כוח בלתי חוזר שהמנוחה נתנה לו. ביום 18.12.2012 תבע המשיב את המנוחה והמבקש לקבלת החלקה וביקש סעד זמני לאיסור על כל דיספוזיציה בה. בשנת 2013 הלכה המנוחה לעולמה. ביום 20.3.2018 דחה בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת ר' גורביץ ) את התביעה ברובה. נקבע כי החלקה שייכת לעיזבון המנוחה לצורך חלוקה בין היורשים. לצד זאת, נקבע כי ייפוי הכוח לטובת המבקש (להלן: ייפוי הכוח ) אינו תקף, משום שהוא נועד רק להגן על זכויות המבקש בחלקה, על רקע גילוי הסכם מתנה מזויף בין המשיב למנוחה וסכסוך משפחתי שנגרם בשל כך. בית המשפט ביאר כי הדבר נלמד מכך שהמבקש הסתיר את ייפוי הכוח מהמשיב בזמן שהמבקש הציג מצג של שאיפה לשלום בית; מכך שרצון המנוחה היה לחלק את החלקה בין בניה; ומסמיכות הזמנים הרבה בין חתימת ייפוי הכוח לביטול ההסכם המזויף.

2.

בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' צפריר , בהסכמת הנשיא א' אברהם והשופט ע' טאהא ) דחה ביום 25.11.2018 את ערעור המבקש. בית המשפט ציין כי המנוחה לא הייתה מסוגלת לקרוא ולהבין – ככל הנראה – את משמעות המסמכים שחתמה עליהם בטביעת אצבע. בית המשפט עמד גם על הטעמים שציין בית המשפט לענייני משפחה. עוד נקבע כי המבקש הסתיר את ייפוי הכוח אף לאחר שהמשיב הגיש את התביעה, מה שמנע את שמיעת עמדת המנוחה בעניין. בית המשפט ציין את המעמד המשפטי המחייב של ייפוי כוח בלתי חוזר – ואת הקביעה שבענייננו אין מדובר במסמך בעל תוקף כזה.

3.

מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי. המבקש טוען כי ייפוי הכוח מחייב מתוקף היותו מסמך נוטריוני. נטען כי אופיו הנוטריוני מקים לו חזקת תקינות, וזו לא נסתרה, שכן הנוטריון כלל לא נחקר על אודותיו.

4.

עיינתי בבקשה ובנספחיה. מצאתי כי הקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות לערער אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין. בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה.

משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.