בע"מ 9160/16 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.10.2016 (עמ"ש 66149-03-16, השופט ים י' וילנר ,

ח' שרעבי ו- א' אלון ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגיש המשיב על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה מיום 14.2.2016 (תמ"ש 55411-11-12, השופט ט' פפרני ).

2.

הצדדים הם בני זוג לשעבר אשר התחתנו בנישואים אזרחיים בארצות-הברית בשנת 2004, ולהם ילדה משותפת, בת 12 (להלן: הקטינה ). מקורה של הבקשה שבפני הוא בתביעה שהגיש המשיב לבית המשפט לענייני משפחה להפחתת סכום המזונות שבו חויב בעבר בגין הקטינה, שעמד על סך של 3,700 שקל לחודש. פסק הדין המקורי שבו חויב המשיב ניתן ביום 6.3.2012 בהיעדר הגנה (תמ"ש 5982-01-12, הרשם ש' רומי ), ואילו ביום 30.7.2012 נדחתה בקשתו לביטול פסק הדין.

3.

בתביעתו טען המשיב כי ביום 19.12.2007 נפגע בתאונת עבודה קשה, וכתוצאה ממנה הוא סובל מנכות בעמוד השדרה ונעדר כושר השתכרות. עוד טען המשיב כי מצבו הכלכלי קשה, כי הוא אינו מסוגל לשלם את סכום המזונות בו חויב, כי הסכום שבו חויב גבוה וחורג מהמקובל וכי לא הייתה לו הזדמנות להוכיח את טענותיו מאחר שפסק-הדין המקורי נגדו ניתן בהיעדר הגנה.

4.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו של המשיב בקבעו כי הוא לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה של סכום המזונות. עוד נקבע כי על אף מצבו הרפואי של המשיב (שלמעשה לא הוכח) הוא יכול להמשיך לעסוק במקצועו כאיש מחשבים ולקבל שכר עבור עבודתו. בית המשפט לענייני משפחה הוסיף כי המשיב נמנע מכל מפגש עם הקטינה, כי כל עול פרנסתה מוטל על המבקשת, וכי החוב בתיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגד המשיב עומד כבר על מאות אלפי שקלים. בית המשפט לענייני משפחה אף חייב את המשיב בהוצאות בסך של 15,000 שקל.

5.

המשיב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, וזה התקבל. בית המשפט המחוזי ציין כי אמנם לא חל במקרה זה שינוי נסיבות מהותי, וכן קבע כי התנהגותו של המשיב עולה כדי חוסר תום לב מובהק. עם זאת, נקבע כי שיקולי צדק מחייבים לאפשר למשיב לנהל את תביעת המזונות כראוי, תוך מתן אפשרות להביא ראיות לעניין כושר השתכרותו, מצבו הכלכלי וצרכי הקטינה. בית המשפט המחוזי שב והדגיש כי התנהגותו של המשיב אינה ראויה בלשון המעטה, אך ציין כי סכום המזונות שנקבע חורג באופן קיצוני מהמקובל, בשים לב לכושר ההשתכרות של הצדדים, ומצדיק בחינה מחודשת של הדברים תוך מתן אפשרות למשיב להוכיח את טענותיו. נוכח האמור, בית המשפט המחוזי קבע כי הדיון יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שזה יברר את תביעת המזונות. עוד נקבע כי סכום המזונות הזמניים, עד לבירור מחודש, יעמוד על סך של 2,800 שקל לחודש החל מיום הגשת התביעה להפחתת מזונות, בתוספת של מחצית מהוצאות החינוך וההוצאות הרפואיות. כמו כן, בוטל החיוב הרטרואקטיבי של המשיב במזונות בהתייחס לתקופה שלפני הגשת התביעה למזונות על-ידי המבקשת, ונקבע כי בית המשפט לענייני משפחה ישקול במסגרת הדיון בתביעת המזונות גם את מועד התחלת החיוב.

6.

בקשת רשות הערעור דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת בפסק דין זה נפלו שלוש טעויות משפטיות יסודיות המצדיקות הענקת רשות ערעור כאמור. ראשית, לטענת המבקשת, בית המשפט המחוזי טעה כשקבע כי שיקולי צדק מחייבים בחינה מחודשת של סכום המזונות שבו חויב המשיב, חרף הקביעה כי בהתנהגותו פעל המשיב בחוסר תום לב מובהק. שנית, נטען כי לא היה מקום לקבוע כי

סכום המזונות שנקבע "חורג באופן קיצוני מהמקובל". שלישית, נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי יש לאפשר למשיב להביא ראיות בדבר כושר השתכרותו ומצבו הכלכלי והרפואי שעה שניתנה לו אפשרות להוכיח טענותיו במסגרת ההליכים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים.

7.

לאחר שבחנתי את טענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. הבקשה שבפני אינה עומדת באמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) . טענות המבקשת עוסקות ביישום הדין במקרה הקונקרטי הנדון, ואינן מעוררות שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. כמו כן, פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו סותם את הגולל על הסכסוך בין הצדדים, והמבקשת תוכל להשמיע טענותיה לגופם של דברים בפני הערכאות שידונו בו.

8.

נוכח האמור, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.