בע"מ 918/18 פלוני נ. פלוני

1.

ביום 21.1.2013 נתן בית משפט לענייני משפחה תוקף של פסק דין ל"הסכם ממון\גירושין" (להלן: ההסכם ) שנחתם בין המבקש, נכה צה"ל, לבין המשיבה (להלן ביחד: בני הזוג ). בגדר הסכם זה נקבעו, בין היתר, הוראות הנוגעות להסדרת חלוקת הנכסים והמשאבים בין בני הזוג למקרה של סיום נישואיהם. בהמשך לכך, הגישה המשיבה תביעה לאכיפת ההסכם, והמבקש מצדו הגיש תביעה לביטולו. ביום 18.7.2017 דחה בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב' השופט ב' שלו ) את תביעת המבקש, תוך שקיבל את תביעת המשיבה בעיקרה. נקבע כי ההסכם בין בני הזוג תקף ובר אכיפה. זאת, בין היתר, משלא עלה בידי המבקש להוכיח כי חתם על ההסכם מחמת עושק, כפייה או מפאת אלימות מצד בנו (להלן: הבן ). בה בעת נדחתה טענת המשיבה שלפיה הקצבאות שמשתלמות למשיב ממשרד הביטחון ומהמוסד לביטוח לאומי בגין נכותו הן בנות איזון. זאת, נוכח העדרה של הוראה מפורשת בהסכם שלפיה הצדדים ביקשו לאזן קצבאות אלו; ובשים לב לכך שסעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון ) מחריג קצבאות אלו במפורש מאיזון המשאבים. יוער כי במסגרת פסק דין זה התקבלה תביעת הבן לאכיפת הסכמי הלוואה שנכרתו בינו לבין המבקש שאינם מעניינה של הבקשה דנא.

2.

לאחר מתן פסק הדין הגישה המשיבה בקשה שהוכתרה "בקשה לחתימה על פסיקתא וצווים בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד" שבגדרה עתרה לקבלת פסיקתא שלפיה היא זכאית למחצית ממלוא זכויותיו הפנסיוניות של המבקש. המבקש התנגד לבקשה וטען כי על פי ההסכם זכאית המבקשת רק למחצית מכספי הפנסיה שנצברו במהלך תקופת נישואיהם של בני הזוג. ביום 5.9.2017 דחה בית המשפט את בקשת המשיבה תוך שאימץ את טענות המבקש וקבע כי על המשיבה להגיש נוסח פסיקתא מוסכם התואם את הוראת ההסכם ואת האמור בהחלטה זו.

3.

המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי שבגדרו טענה כי היא זכאית למחצית מקצבת הנכות החודשית שמשתלמת למבקש ממשרד הביטחון (להלן: קצבת הנכות ) ולמחצית מסך כספי הפנסיה שמשולמים לו. ביום 11.1.2018 קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים ש' דברת , א' ואגו ו ג' גדעון ) את ערעור המשיבה. נקבע כי הן בחינת לשון ההסכם, הן בחינת נסיבות חתימתו תומכים במסקנה כי המשיבה זכאית למחצית ממלוא זכויות הפנסיה של המשיב כמו גם למחצית מקצבת הנכות. כך, נקבע כי סעיף ו' להסכם קובע הסדר פרטני אשר לכספי הפנסיה שלפיו המשיבה זכאית למחצית ממלואם; וכי תוצאה זו נלמדת גם מנסיבות כריתת ההסכם ומכוונת הצדדים להיטיב עם המשיבה שלא צברה הכנסות במהלך הנישואין עקב החלטתם המשותפת של בני הזוג כי המשיבה תעזוב את עבודתה לשם גידול ילדיהם. עוד צוין כי קביעת בית משפט בעניין זכויות הפנסיה ניתנה במסגרת בקשה לחתימה על פסיקתא שהגישה המשיבה מבלי שניתנה לזו זכות תשובה לתגובת המבקש חרף חשיבות העניין; וכמו כן, כי החלטה זו נעדרה "נימוק של ממש". אשר לקצבת הנכות קבע בית המשפט כי על אף שאין בהסכם התייחסות מפורשת בדבר חלוקתה, אומד דעת הצדדים בעת החתימה על ההסכם כפי שזה נלמד מלשון כתב ההגנה שהגיש המבקש בבית משפט לענייני משפחה – מעלה כי היה בכוונתם לחלק ביניהם באופן שווה את קצבת הנכות; וכי התייחסות זו בכתב ההגנה עולה לכדי הודאת בעל דין באשר לפרשנותו הנכונה של ההסכם. משכך, התקבל כאמור ערעור המשיבה.

יוער כי ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין נושא הבקשה נדחה נוכח איחור בהגשתו, ומשכך קבע בית המשפט המחוזי כי קביעות בית משפט לענייני משפחה ביחס לתוקפו של ההסכם הן חלוטות.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי המשיבה זכאית למחצית ממלוא כספי הפנסיה של המבקש ולמחצית מקצבת הנכות. אשר לכספי הפנסיה נטען כי אין בהסכם הוראה מפורשת הקובעת את חלוקתם במלואם; וכי הדבר אף אינו נלמד מאומד דעת הצדדים. לעניין זה נטען כי שגה בית המשפט המחוזי שסבר כי הצדדים התכוונו להיטיב עם המשיבה נוכח חולשתה הכלכלית, שכן לטענתו, מצבה הכלכלי משופר משלו. זאת, בין היתר, לאחר שבמרוצת השנים העבירה המשיבה כסף מחשבונם המשותף לחשבונה הפרטי תוך ניצול מצבו הנפשי והבריאותי של המבקש; ואף הפקידה לחשבונה זה את גמלת הפרישה שלה. אשר לקצבת הנכות נטען כי שגה בית המשפט כשקבע כי במסגרת כתב ההגנה הודה המבקש בנכונותו לחלק את הקצבה באופן שווה; וכי חלוקתה של זו אינה עולה בקנה אחד עם הנהוג בפסיקה ועם הקבוע בחוק יחסי ממון.

בד בבד עם בקשת הרשות לערער הגיש המשיב בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

5.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" ניתנת במשורה, במקרים שבהם מתעוררת סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (בע"ם 4290/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 7 (10.8.2017); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). המקרה שלפניי אינו בא בקהלם של המקרים האמורים. טענות המבקש בענייננו הן ערעוריות במהותן ומופנות בעיקרן לקביעות בית המשפט המחוזי ביחס לפרשנות ההסכם ולאומד דעת הצדדים בנסיבות העניין. כידוע, באלו אין כדי להצדיק בירור ערעורי נוסף לפנינו (בע"ם 7872/17 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (6.12.2017); בע"ם 7533/17 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (8.11.2017) ). זאת ועוד, כבר נקבע בפסיקתנו כי אין מקום ליתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" ביחס לשאלת פרשנותו של מסמך ספציפי, שאינה חורגת ממערכת היחסים החוזית שבין הצדדים לסכסוך (בע"ם 4992/17 פלונית נ' פלוני , פסקה 6 (10.8.2017); בע"ם 4064/12 פלונים נ' עמותת הצדקה האורתודוקסית נצרת , פסקה ו (7.6.2012)). עוד נזכיר כי העובדה שהערכאות הקודמות הגיעו למסקנות שונות בשאלות האמורות, אינה מקימה, כשלעצמה, עילה לקיום דיון ב"גלגול שלישי" (בע"ם 1994/14 פלונית נ' פלוני (1.5.2014)).

הבקשה למתן רשות לערער נדחית אפוא ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.