בע"מ 921/16 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש והמשיבה 3 נישאו זה לזו בשנת 1992 (להלן יחדיו: בני הזוג ). החל משנת 1996 התגוררו בני הזוג בנחלה בבעלות המשיבים 2-1, הם הוריה של המשיבה 3, במושב שבצפון הארץ (להלן: הנחלה ;

ההורים ). בשנת 1997 החלו בני הזוג לבנות בית מגורים בנחלה (להלן: בית המגורים ), ובשנת 1998 נערך הסכם בין בני הזוג לבין ההורים שלפיו ניתנה הסכמת ההורים לבניית בית המגורים והוקנו לבני הזוג זכויות לצורך קבלת מעמד של "בן ממשיך" בנחלה כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברו ּ ת), התשל"ג-1973 (להלן: התחייבות ההורים ). בני הזוג נרשמו אצל המשיבה 4 כ"בן ממשיך" אך הליך הרישום בסוכנות היהודית ובמינהל מקרקעי ישראל לא הושלם. תכנית לפיצול מגרש בית המגורים ממגרש הנחלה אושרה בוועדה המקומית אך ההליכים למימוש התכנית לא הושלמו. בשנת 2007 התגרשו בני הזוג לפי הסכם גירושין משנת 2006 שזכה לתוקף של פסק דין (להלן:

הסכם הגירושין ). בהסכם הגירושין נקבע כי בית המגורים יהא רכושו של המבקש בלבד. בהסכם משלים בין בני הזוג משנת 2009 נקבע כי בית המגורים יהא רכושה של המשיבה 3, בתמורה להתחייבותה להחזיר את המשכנתא שרשומה על הנכס; ויתור המשיבה 3 על חוב מזונות של המבקש; ועיכוב הליכי ההוצאה לפועל שהמשיבה 3 נקטה נגד המבקש (להלן: ההסכם המשלים ).

2.

בשנת 2011 הגיש המבקש תביעה לצו עשה שבמסגרתה ביקש, בין היתר, לקבל לידיו את בית המגורים ולהשלים את ההליכים לרישומו כבן ממשיך ולפיצול הנחלה. ביום 27.9.2013 קיבל בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה (כב' השופט א' קימלמן ) את תביעת המבקש. בית המשפט קבע כי ההסכם המשלים היה הסכם פיקטיבי שנועד לאפשר למבקש להתחמק מנושים ולא הייתה לצדדים כוונה לקיימו. עוד נקבע כי התחייבות ההורים הושלמה; כי הזכויות כ"בן ממשיך" שהוענקו למשיבה 3 בהתחייבות ההורים הוענקו בהסכם הגירושין למבקש; וכי לכן הזכות להירשם כ"בן ממשיך" נתונה למבקש. המשיבים הגישו ערעור על פסק דין זה. ביום 3.12.2015 קיבל בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט הבכיר ז' הווארי , השופטת א' הלמן והשופט ש' אטרש ) את הערעור. נקבע כי ההסכם המשלים אינו פיקטיבי ולפיכך בית המגורים שייך למשיבה 3. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי משלא הושלם הליך הרישום, המשיבים 2-1 רשאים לחזור בהם מהתחייבותם האמורה כלפי בני הזוג. במסגרת פסק הדין העיר בית המשפט כי בעניין של החלטות ופסקי דין של בית משפט לענייני משפחה "מן הראוי לנקוט גישה מרוככת יותר בהפעלת הכלל של אי-התערבות ערכאת הערעור בממצאיה של הערכאה הדיונית"; וכי במקרה הפרטני שגה בית המשפט קמא בהסקת מסקנות הנובעות מן העובדות והתעלם מראיות משמעותיות התומכות בגרסת המשיבים.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. עיקר טענות המבקש נוגעות להתערבות בית המשפט המחוזי בממצאים העובדתיים ובממצאי מהימנות של בית המשפט לענייני משפחה, ולאמת המידה שננקטה להתערבות זו. לטענת המבקש, חשיבותה של סוגיה זו מצדיקה דיון בערעור לגופו. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעות עובדתיות ומשפטיות שונות, לרבות לעניין תוקף ההסכם המשלים וזכויות המבקש כ"בן ממשיך" בנחלה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה אך כאשר עולה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים לסכסוך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 1866/15 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (15.4.2015)). המקרה דנן אינו בא בגדרה של אמת מידה זו. עיקר טענות המבקש נוגעות למידת התערבותה של ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית. הלכה פסוקה היא שהשגה על קביעות שבעובדה אינן מצדיקות דיון ב"גלגול שלישי", וזאת אף מקום שבו ערכאת הערעור שינתה מהכרעת הערכאה הדיונית (בע"ם 181/12 פלונית נ' פלוני , פסקה 6 (5.4.2012)). במקרה דנן בית המשפט המחוזי נימק בפירוט את הטעמים – הצומחים מנסיבות הסכסוך הפרטני – להתערבותו בממצאי הערכאה הדיונית. משכך, אין המקרה מעלה כל סוגיה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים (ולהיקף התערבותה של ערכאת הערעור בקביעות עובדה של בית משפט לענייני משפחה ראו: בע"ם 8279/15 פלונית נ' פלונית , פסקה 13 (27.3.2016); בע"ם 1468/15 פלוני נ' פלונית , פסקאות ו'-ז' (13.4.2015)). כמו כן, יתר טענותיו של המבקש – לרבות לתוקפו של ההסכם המשלים וזכויותיו בנחלה – הן ערעוריות באופיין, נטועות בדל"ת אמות המקרה ואין בהן להצדיק התערבות ב"גלגול שלישי".

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.