בע"מ 9267/09 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשת רשות ערעור ולצידה בקשת עיכוב ביצוע על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן וממלא מקום הנשיא-כב' השופט י' כהן, כב' השופטת נ' מוניץ, כב' השופט ש' אטרש), לפיו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופט ס' ג'יוסי), שבמסגרתן נקבע כי אין לעכב את מכירת דירת בני הזוג בה מתגוררת המבקשת עד לאיזון משאבים כולל, וכי המשיב יוכל לרכוש את חלקה של המבקשת בכפוף לתנאים שנקבעו.

2.

מההחלטות המפורטות לעיל עולה כי בעקבות סכסוך שפרץ בין המבקשת למשיב, בזמן שהיו נשואים, הגישה המבקשת תביעה לשמירת זכויות ברכוש בגדרו של תמ"ש 4180/07, ותביעת מזונות ומדור בגדרו של תמ"ש 4182/07 לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. מנגד הגיש המשיב תביעה לפירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג בגדרו של תמ"ש 4183/07, ותביעה לשמירת זכויות ברכוש במסגרתו של תמ"ש 4184/07 לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.

3.

במסגרת תביעת המשיב לפירוק השיתוף, הורה בית המשפט לענייני משפחה על צו לפירוק השיתוף בדירת המגורים. לשם ביצוע פירוק השיתוף מינה בית המשפט לענייני משפחה כונס נכסים שהיה אמון על הליך מכירת הדירה במתכונת של התמחרות. בהתאם למנגנון ההתמחרות שהוסכם על-ידי הצדדים, נקבע שהדירה תוצע לקונים ובהתאם למחיר שיוצע על-ידם יתאפשר לכל אחד מן הצדדים לרכוש את חלקו של האחר. אם שניהם יהיו מעוניינים ברכישת חלקו של האחר אזי תיערך התמחרות ביניהם, כך שבן

הזוג שיציע את המחיר הגבוה יוכל לרכוש את חלקו של האחר.

4.

במקביל נדחתה בקשתה של המבקשת כי יותר לה לרכוש את הדירה לאחר קבלת חוות דעתו של אקטואר שיחווה דעתו על איזון כלל הנכסים של בני הזוג, דהיינו שיתאפשר לה לרכוש את הדירה במסגרת התחשבנות כוללת. עוד נדחתה בקשתה כי יעוכב מועד התשלום, באם תזכה בהתמחרות, עד לבירור תביעת הגירושין, זאת משיקולים הנוגעים לאישור המשכנתא על ידי הבנק. בקשה זו התבססה, בין היתר, על תיקון מספר 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון ), לפיו מתאפשר עתה לבן זוג לבקש עריכת איזון משאבים טרם פקיעת הנישואין, אם בני הזוג חיים בנפרד במשך 9 חודשים למצער.

5.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה הואיל שלא הוגשה בפניו תביעה לאיזון משאבים, אלא תביעות לשמירת זכויות לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון, ולפיכך אינו מוסמך ליתן סעד של איזון משאבים. בנוסף עמד בית המשפט על מחדליה של המבקשת ביישום החלטות בית המשפט, וקבע כי אין לעכב את מכירת דירת המגורים. בהחלטה משלימה נקבע כי המשיב יוכל לרכוש את הדירה בכפוף להפקדת סך של 312,500 שקלים חדשים, בידי כונס הנכסים. לשם השלמת התמונה יש לציין כי המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ליתן צו לפירוק שיתוף, שנתן החלטה לפיה הבקשה נדחתה.

6.

המבקשת ערערה על החלטות אלו לבית המשפט המחוזי בנצרת. טיעונה העיקרי נגע לכך כי היות והדיון באיזון המשאבים יתקיים בתוך חודשים ספורים, הרי יש לעכב את הליך פירוק השיתוף עד לעריכת איזון המשאבים. כמו כן, הדגישה המבקשת את התוצאה הקשה הנובעת מהוצאתה מן הדירה בה היא מתגוררת במשך שנים רבות. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בהדגישו כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב שעה שהיא עיכבה ועודנה מעכבת את התקדמות הליך פירוק השיתוף במשך שנה, בזמן שהמשיב אינו מתגורר בדירה. כתוצאה מהתנהלותה אף מונה כונס נכסים על מנת להוציא את החלטות בית המשפט מהכוח אל הפועל וננקטו נגדה הליכי ביזיון בית המשפט. עוד קבע בית המשפט שעיכוב הליך פירוק השיתוף בדירה עד לאיזון המשאבים נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, לאור התנהלותה של המבקשת הסכסוך אינו צפוי להגיע לסופו בעתיד הנראה לעין, ולכן אין לעכב את פירוק השיתוף.

7..

בבקשה שלפניי שבה וטוענת המבקשת כי החלטות בית המשפט בעניינה מביאות להוצאתה מדירת מגוריה לאחר שנים כה רבות, שעה שאין בידיה אמצעים כלכליים נוספים, ומבלי שקיבלה את התמורה בגין חלקה בבעלות על הדירה. בהמשך לכך, מדגישה המערערת כי לא היה באפשרותה להשתתף בהליך ההתמחרות על הדירה במנותק מאיזון המשאבים הכולל בין הצדדים, שכן אין ביכולתה להעמיד את הכספים הנדרשים.

8.

טיעונה המשפטי העיקרי של המבקשת הוא כי נטייתם של בתי המשפט בבואם לפסוק בסכסוכים כגון דא, המערבים תביעה לפירוק שיתוף במקביל לתביעה לאיזון משאבים, הינה להמתין לאיזון משאבים כולל על פני הוצאת בן הזוג מדירת המגורים והותרתו ללא קורת גג. לשיטתה, על בית המשפט במקרה דנן לנקוט גישה אינטגרטיבית, המביאה לפתרון כולל של הסכסוך, ולעכב את פירוק השיתוף עד לאיזון משאבים כולל בין הצדדים.

9.

המשיב בתשובתו טוען, כטענה מקדמית, כי המבקשת לא מעלה כל שאלה משפטית עקרונית הראויה לדיון בגלגול שלישי ומטעם זה יש לדחות את הבקשה. כמו כן, משיג המשיב על טענת המבקשת לפיה נטיית הפסיקה היא לעכב את פירוק השיתוף עד לעריכת איזון משאבים כולל. לשיטתו ההלכה שנקבעה בסוגיה זו מורה כי יש מקום להורות על עריכת פירוק השיתוף באופן מהיר, שעה שההתדיינות בדבר איזון כולל במשאבים עלולה להיות מורכבת וארוכה. יישום ההלכה על המקרה דנן מחייב את ביצוע פירוק השיתוף הואיל והליך פירוק השיתוף הסתיים, ואילו ההתדיינות בדבר איזון המשאבים אף טרם החלה. בנוסף, מדגיש המשיב כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב לאורך כל ההליכים המשפטיים שנערכו שעה שלא צייתה להחלטות בית המשפט, הגישה בקשות בחוסר תום לב, הציגה עצמה כחסרת אמצעים למרות שאין הדבר נכון והכשילה את הליך הכינוס. לבסוף, טוען המשיב כי הוא ממתין לפירוק השיתוף כבר למעלה משנתיים והדבר גורם לו נזק כספי ועוגמת נפש.

10.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי אין מנוס אלא לדחותה בכפוף להערה אחת. לטעמי מצדיק היה המקרה השעיית פירוק השיתוף עד לאיזון משאבים כולל, וזאת על מנת ליתן הזדמנות אף למבקשת לרכוש את חלקו של המשיב בדירת המגורים במידה ויכולה היתה לעשות זאת. דחיית בקשתה של המבקשת שבנידון גרמה לחוסר שוויון בין הצדדים ולמתן עדיפות לצד החזק כלכלית, לכאורה, בין בני הזוג, אשר לא היה לו צורך להמתין עד לאיזון המשאבים לצורך קניית חלקו בדירה, דבר שלא ראוי שיעשה. הלכה פסוקה היא כי יש להשעות את תביעותיו של אחד מבני הזוג, כאשר השעיה זו משרתת את התכלית של חתירה להסדר סופי, כולל והוגן. (ראו: בע"מ 8873/06 פלוני נ' פלוני (טרם פורסם, 7.06.07)). זה לטעמי מצב הדברים דכאן. עם זאת, מאחר והמבקשת לא השיגה על החלטות אלו, וניתנה כבר החלטה המוסרת את הדירה למשיב אשר הציע את הסכום הדרוש, אין באפשרותי בשלב זה להתערב לטובת המבקשת בעניין זה. המבקשת עותרת בפניי כי פינויה בדירה יהיה כפוף לקבלת חלקה בתמורת מכר הדירה. דרישה זו נראית לי הוגנת וסבירה ומקווה אני כי תתקבל על-ידי בית המשפט קמא, וזאת בייחוד לאחר שהמשיב הצהיר כי הפקיד את יתרת התמורה בידי כונס נכסים. איני רואה טעם מדוע תמורה זו לא תועבר למבקשת מיד לאחר שתפנה את הדירה. מובן כי אם לא תתקבל בקשתה זו תוכל לשוב ולהשיג בעניין זה בפני ערכאת הערעור.

11.

הבקשה, אם כן, נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.