בע"מ 927-24 בע"מ 927-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים ו' פלאוט, ס"נ, צ' ויצמן וי' מושקוביץ), אשר ניתן ביום 4.1.2024 בעמ"ש 44896-06-22, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה פתח תקווה (השופט ב' יזרעאלי), אשר ניתן ביום 24.3.2022 בתמ"ש 45359-05-14 ובתמ"ש 45394-05-14, ועל החלטות נוספות שניתנו בגדרי הליכים אלו. עוד ביקש המבקש רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת ו' פלאוט, ס"נ) מיום 29.6.2023 בגדרה נקבע כי המשיבות 3-2 לא היו צד להליך בבית המשפט לענייני משפחה, ולפיכך יש למחוק אותן מהערעור (להלן: החלטת המחיקה).

2.במסגרת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה נדחו שתי תביעות שהגיש המבקש. בגדרי התביעה הראשונה, תמ"ש 45359-05-24, ביקש המבקש לבטל את אבהותו על שתי הבנות הרשומות כבנותיו (להלן: הבנות), המשיבות 3-2, ילידות 2001 ו-1994 בהתאמה (להלן: תביעת האבהות). בגדרי התביעה השנייה, תמ"ש 45394-05-14, ביקש המבקש כי המשיבה 1, אימן של הבנות ואשתו לשעבר, תפצה אותו על נזקים שנגרמו לו, בין היתר, בשל הסדרי המגורים לאורך הליך הגירושים וכן בשל הוצאות שהוציא ביחס לבנות (להלן: תביעת הנזיקין).

3.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א). אמנם, בקשות רשות ערעור במסגרת תיקי משפחה ראויות להיבחן על פי אמות מידה מקלות ומרוככות יותר מהרגיל (ראו: בע"מ 5041/19 פלונית נ' פלונית, פסקה 7 (8.8.2019)), אולם אין פירושו של דבר כי תינתן רשות אוטומטית לערער בענייני הורים וילדים (ראו: רע"א 4499/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 והאסמכתאות שם (14.7.2019)).

5.ליבת טענותיו של המבקש ביחס לתביעת האבהות וכן ביחס לעילות הנזיקין הנוגעות לתרמית הנטענת ביחס לאבהות, נשענות על טענה עובדתית לפיה הבנות נולדו כתוצאה מרומן שניהלה המשיבה 1 מחוץ לנישואין, ולא כתוצאה מהליך של הפריה מלאכותית באמצעות תרומת זרע. טענה זו נדונה ונדחתה בפסק דינו המנומק של בית המשפט לענייני משפחה, תוך שנקבע כי הליך ההפריה המלאכותית נעשה בהסכמתו ובידיעתו של המבקש וכי המבקש לא עמד בנטל להוכיח שההריונות אינם תוצאה של הליך הפריה זה. קביעה זו נטועה בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינה מעוררת שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". הוא הדין ביחס ליתר טענות המבקש בגדרי בקשות רשות הערעור שלפניי.

6.כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

7.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. לנוכח תוצאה זו, אין עוד צורך להכריע בשאלת צירופן של המשיבות 3-2 להליך דנן ולהליך נשוא בקשת רשות הערעור, ולפיכך אף בקשת רשות הערעור הנוגעת להחלטת המחיקה נדחית בזאת. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.