בע"מ 952-24 בע"מ 952-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' אלון) ברמ"ש 25235-10-23 מיום 1.1.2024, שבגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (הרשמת הבכירה א' הדר) בתמ"ש 57952-12-22 מיום 19.9.2023, שבמסגרתה הורה על ביטול העיקולים הזמניים שהוטלו על זכויות המשיבים אצל מחזיקים שונים.

2.המבקשת והמנוח, בן זוגה לשעבר (להלן: המנוח; להלן יחד: בני הזוג), היו בני זוג במשך 23 שנה, עד לפרידתם בשנת 2005. ביום 3.1.2022 הלך המנוח לבית עולמו, ובסמוך לאחר מכן הגישה המבקשת תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה, להצהיר כי היא זכאית למחצית מהרכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג; ולצידה הגישה בקשה להטלת עיקולים על דירה הרשומה על שם המנוח, ועל כספים שנצברו על שמו אצל מחזיקים שונים. בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה במעמד צד אחד, ובהמשך, בוטלו צווי העיקול לאחר קיום דיון במעמד שני הצדדים. בהחלטתו ציין בית המשפט לענייני משפחה כי צווי העיקול פקעו מאליהם לאחר שלא הומצאו כדין למשיבים – הם עיזבון המנוח. לגופו של עניין, נקבע כי קיים קושי באשר לעילת התביעה; וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה, בעיקרו של דבר, מהטעמים עליהם עמד בית המשפט לענייני משפחה, ובשים לב לשיהוי שנפל בבקשה להטלת צווי העיקול.

3.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מונחת הבקשה שלפניי, שבגדרה נטען, בין היתר, כי שגה בית המשפט בכך שלא יישם על המקרה דנן את חזקת השיתוף; ובכך שלא העניק משקל מספק לנזק שעלול להיגרם למבקשת ממכירת הדירה, ולקושי שיעמוד בפניה אם תזכה בתביעתה ותאלץ להיפרע מעשרה משיבים שונים.

4.דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

5.הלכה היא עמנו, כי בית משפט זה לא ייעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים, או על-מנת למנוע עיוות-דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). הדברים נכונים ביתר שאת ביחס לבקשות רשות ערעור בעניין סעדים זמניים של הערכאות הדיוניות, כבענייננו (ראו, מני רבים: רע"א 7342/18 א. דורי בניה בע"מ נ' לבב (3.12.2018)). המקרה שלפניי אינו נופל בגדר מקרים חריגים אלה. מעיון בבקשה, עולה כי היא נוגעת אך לעניינם הפרטני של הצדדים להליך, והמבקשת אף לא טענה אחרת. כמו כן, לא שוכנעתי כי נגרם למבקשת עיוות-דין.

6.מעבר לנדרש, אציין כי די בשיהוי הכבד שנפל בהגשת התביעה ובבקשה להטלת עיקולים שהוגשה בצידה (בחלוף כ-17 שנים מעת הפירוד) כדי להביא לדחיית הבקשה להטלת העיקולים, וביתר שאת, כאשר התביעה הוגשה רק לאחר פטירת המנוח.

7.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.