בע"מ 9541/06 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש והמשיבה 1 (להלן: המשיבה ) הינם בני זוג החיים בנפרד ולהם שני ילדים משותפים. המשיבה הגישה בשנת 1999 תביעות לבית המשפט לענייני משפחה העוסקות במזונות, מדור, פירוק שיתוף בדירת המגורים ומשמורת ילדים. כמו כן הוגשה בקשה לצו הגנה כנגד המבקש, ולאחריה בקשה לצו מניעה קבוע. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט נ' נחמני) קבע בהתאם לתסקיר כי משמורת הילדים תינתן למשיבה. כן חייב בית המשפט את המבקש בתשלום מזונות עבור הבת, המשיבה 2, בסך של 1,536 ₪ לחודש, ובמזונות עבור הבן, המשיב 3, עד לשחרורו משירותו הצבאי הסדיר בהתאם להחלטה בדבר פסיקת מזונות זמניים. בית המשפט פטר את המבקש מתשלום מזונותיה של המשיבה. באשר לפירוק השיתוף בדירת המגורים קבע בית המשפט כי זה ידחה עד אחר הגירושין, וכן קבע כי צו המניעה יישאר בתוקפו עד למועד פירוק השיתוף בדירה.

2.

שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת י' שטופמן). בית המשפט דחה את רוב חלקי הערעורים. באשר למשמורת קבע בית המשפט כי מאחר שהילדים כבר בגירים אין צורך להכריע בכך. בעניין פירוק השיתוף בדירת המגורים קבע בית המשפט כי לא הובא כל טעם לסטייה מהוראות סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון ), אשר קובע את מועד איזון המשאבים במועד פקיעת הנישואין, בייחוד כאשר נקבע כי המבקש הוא זה המסרב ליתן גט למשיבה. בעניין סכומי המזונות לא מצא בית המשפט המחוזי נכון להתערב כערכאת ערעור, ואף קבע כי בית המשפט לענייני משפחה התחשב במכלול הראיות שהובאו בפניו בעניין ושם לב לצרכיהם הספציפיים של הילדים ולגילם. יחד עם זאת החליט בית המשפט להתערב בנוגע למזונות הבן ולהגבילם עד הגיעו של הבן לגיל 18, וזאת מאחר שבכתב התביעה לא נתבע המבקש לשלם את מזונותיו לאחר גיל זה. באשר לצו המניעה החליט בית המשפט המחוזי להותירו על כנו חרף זיכויו של המבקש בהליך הפלילי שהתנהל נגדו מאחר שעילת צו המניעה נסמכה, בין היתר, על עמדת ילדי הצדדים. עם זאת, הדגיש בית המשפט כי המבקש רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה חדשה לביטול הצו בשל שינוי נסיבות מהותי, וזה יוכל לשמוע את הראיות ולהחליט האם קמה עילה לביטול הצו.

3.

המבקש טוען בפני כנגד כל קביעותיו של בית המשפט המחוזי. באשר לצו המניעה טוען המבקש כי היה מקום לביטולו לאחר שילדי הצדדים הגיעו לבגרות ולאחר שזוכה בהליך הפלילי. באשר לפירוק השיתוף בדירת המגורים טוען המבקש כי בית המשפט לא הביא בחשבון כי הצדדים חיים בפירוד והמשיבה היא זו המתגוררת בדירה, וכן לא שקל את זכויותיו הקנייניות של המבקש. המבקש מציין כי ילדי בני הזוג חיו עימו תקופות ארוכות ולפיכך יש צורך להגן עליהם ולפרק את השיתוף בדירה. באשר למזונות טוען המבקש כי הוכח שהמשיבה מרוויחה סכומים ניכרים המספיקים לה למזונותיה, וכן כי לא היה מקום לחייבו בתשלום משכנתא.

4.

דין הבקשה להידחות מאחר שאינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית, וכל כולה תחומה בסכסוך הפרטני בין הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). יוער כי המבקש אף לא ניסה לטעון כי בקשתו מעלה שאלה מעין זו. אעיר מעבר לדרוש כי לא מצאתי כל עילה המצדיקה התערבות בפסקי הדין של הערכאות דלמטה אף לגופו של עניין. באשר לצו המניעה, הרי שלמקרא הדברים עליהם התבסס בית המשפט לענייני משפחה, איני סבורה כי ניתן ללא שמיעת ראיות ובחינת המצב באמצעות תסקיר חדש לבטל את צו המניעה. לפיכך, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, ככל שהמבקש סבור כי חל שינוי מהותי בנסיבות עליו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה חדשה לביטול הצו. בית המשפט, אשר אף מכיר את הצדדים, יוכל על סמך בדיקה עובדתית מעמיקה לבחון את הבקשה, יכולות שלא מצויות בידי

ערכאת ערעור. באשר לפירוק השיתוף בדירה, סבורה אני כי צדקו הערכאות דלמטה משדחו את פירוק השיתוף בדירה למועד הגירושין, וזאת בהתאם לסעיף 5 לחוק יחסי ממון ובהעדר נסיבות המצדיקות קביעה אחרת. ההיפך הוא הנכון, סירובו של המבקש ליתן למשיבה גט מבסס ומצדיק קביעה זו. באשר לקביעת המזונות, הרי שכידוע עניין זה התלוי בעובדות ובנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה נתון לקביעת הערכאה הדיונית אשר לה הכלים המתאימים לדון בכך, וערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל בקביעותיה (ראו למשל בע"מ 9369/05 פלוני נ' פלונית , תק-על 2006(1) 1043).

אשר על כן הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.