פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
968/21
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלונית
4. פלוני
5. פלוני
6. פלונית
7. פלוני
8. פלוני
9. פלוני
10. פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים
ש' אטרש
,
ע' טאהא
ו-
ת' נסים שי
) בעמ"ש 31383-06-20 מיום 27.1.2021
בשם המבקשים:
עו"ד עסאף תאבר
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים ש' אטרש , ע' טאהא ו- ת' נסים שי ) בעמ"ש 31383-06-20 מיום 27.1.2021, בגדרו התקבל ערעור המשיב על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (השופטת ג' ג'בארין כליפה ) בתמ"ש 16098-07-10 מיום 8.3.2020.
2.
סלע המחלוקת בענייננו הוא זכויות במקרקעין אשר היו בבעלות משותפת בחלקים שווים של מורישו של המשיב, אשר הלך לעולמו במהלך ניהול ההליכים (להלן: המנוח ל' ) ותחתיו בא יורשו (לעיל ולהלן יחד: המשיב ), ושל אחי המשיב המנוח (להלן גם: המנוח ר' ). בתמצית יצוין, כי בשלהי שנות החמישים ותחילת שנות השישים של המאה הקודמת, ביצע המנוח ל' ארבע עסקאות מכר במקרקעין, שבשלן נגרעו חלקים מחלקו במקרקעין, בעוד אחיו נותר רשום כבעלים של מחצית מהזכויות במקרקעין, אשר עברו בירושה למבקשים.
3.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת המנוח ל' למתן פסק דין הצהרתי לפיו יש לרושמו כבעלים של מחצית מהמקרקעין שנותרו אחרי עסקאות המכר. לאחר עיון בטענות הצדדים, ראיותיהם ועדויותיהם, קיבל בית המשפט את טענת המבקשים כי התביעה התיישנה זה מכבר, ודחה את התביעה גם לגופה. נקבע כי המנוח ל' לא עמד בנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליו להוכחת גרסתו כי אחיו ייפה את כוחו לחתום על עסקאות המכר גם בשמו ולמכור את המקרקעין בשם שניהם וכי למעשה נפלה טעות בניסוח ייפויי הכוח העומדים בבסיס עסקאות המכר, בהן נרשם המנוח ל' כמוכר יחיד.
4.
כאמור, בית המשפט המחוזי, בפסק דין מפורט ומנומק היטב, קיבל את ערעור המשיב על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וקבע בהתבסס על מספר ראיות כי המשיב הוכיח את טענתו בדבר "קיומה של הסכמה בין ל' ובין ר' למכירה משותפת של חלק מהזכויות בחלקה ועל קיומו של ייפוי כוח שלפיו ייפה ר' את כוחו של ל' לפעול בשמו למכירת הזכויות, מעבר לרמת ההוכחה הנדרשת בהליך האזרחי אף בהתחשב בנטל ההוכחה המוגבר המוטל על המערערים [המשיב] נוכח הגשת התביעה כ-40 שנים לאחר פטירתו של ר'". עוד נקבע כי זכותו המהותית של המנוח ל' במחצית הזכויות הרשומות על שם המבקשים במקרקעין, לא התיישנה.
5.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לא
מעורר כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין.
6.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא. לפנים משורת הדין לא יהא צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ט בניסן התשפ"א (11.4.2021).
ש ו פ ט