בע"מ 9728/05 פלוני נ. פלוני

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 14.9.05 (השופטת שטופמן) בתיק ע"מ 1041/04, בו נדחה ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מיום 14.12.03 (השופט גרמן) בתיקים תמ"ש 41980/96; 41981/96; 41982/96.

ב.ביסוד הבקשה סכסוך משפחתי סביב זכויות חכירה בנכס מקרקעין ביישוב אזור (להלן הנכס). בעקבות פטירת אמם של המבקשים בשנת 1981 נחתמה בין ילדיה לאביהם סדרה של הסכמים המסדירים את חלוקת השימוש בנכס. עניינה של בקשה זו הוא הסכם מיום 30.9.87, בו התחייב האב להעביר למבקשים חלקים מהנכס, וזאת לאחר שבני משפחה אחרים העבירו לו את חלקיהם. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הסכם זה בטל. כממצא עובדתי ביכר בית המשפט את עמדתה של פרופ' עדנה קוט לפיה בזמן החתימה לא היתה לאבי המשפחה, שעבר מספר אירועים מוחיים, כשרות משפטית. בנוסף לשאלת הכשרות, קבע בית המשפט כי גם מבחינה משפטית לא היה תוקף להסכם; נאמר "שאין מנוס מהמסקנה שהנתבעים בתמ"ש 41981/96 (המבקשים בבקשה שלפנינו - א"ר) ו(פלוני) הוליכו שולל את המנוח בכך שגם אותו לא יידעו בקנוניה שרקמו, שבסופה נפל הנכס בידיהם (של הנתבעים בתמ"ש 41981/96) כפרי בשל" (עמ' 27 לפסק הדין). בנסיבות אלה, קבע בית המשפט, כי "השימוש בזכות החזרה והביטול שעשו, איפוא, התובעים (המשיבים כאן - א"ר), נעשה מטעם ראוי ואינו נגוע בהעדר תום לב" (שם). ערעור שהגישו המבקשים נדחה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט התייחס הן לממצא העובדתי לפיו אבי המשפחה לא היה בעל כשרות משפטית כנדרש, והן לסוגיות המשפטיות של הביטול והחזרה מההסכמים השונים. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו, בה נטען כי בתי המשפט הקודמים טעו בכך שהעדיפו את חוות דעתה של פרופ' קוט מטעם המשיבים על פני חוות דעתו של המומחה מטעמם ד"ר שפרלינג, והועלו טענות ביחס לאמינות גירסתם של המשיבים.

ג.אין בידי להיעתר לבקשה. פסקי הדין הקודמים מתבססים על ממצאים עובדתיים, הן בסוגיית כושרו המנטלי של אבי המשפחה בזמן חתימת ההסכמים, והן בסוגיית תום ליבם של הצדדים - סוגיה המשליכה על השימוש בזכות הביטול. בידוע אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים מסוג זה (ראו ע"א 3601/96 עמית בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל , פ"ד נב(2) 582, 594 (השופטת בייניש)), כל שכן כאשר המדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, וזו נשקלת רק כאשר מתעוררת שאלה שחשיבותה המשפטית או הציבורית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). הבקשה שלפנינו אינה מתייחסת לשאלות משפטיות, אלא עובדתיות, ותחומה היא למחלוקת הצדדים, ולא אוכל איפוא להיעתר לה.

ד.משנדחתה הבקשה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה ביום 13.3.06.