בע"מ 974/11 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שדחה את ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, בגדרו נדחתה תביעת המבקשת לביטול הסכם גירושין, הסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין.

אביא להלן את הנתונים הצריכים לענין.

2.

בעלי הדין נישאו בשנת 1994, ובחלוף שנה נולדה בתם המשותפת. שני בעלי הדין רכשו או היו בעלי רכוש קודם לנישואיהם: למבקשת שתי דירות באיטליה, וכספים המופקדים בחשבונות בנק, והמשיב, מרצה באוניברסיטה, היה בעל מניות בחברה מסוימת ובבעלותו היו ערב הנישואין שתי דירות, ומחצית הזכויות בדירה שלישית. בשנת 2002 עלו יחסי הצדדים על שרטון, שהובילו לסדרת הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, שבעיצומם – לאחר חקירות נגדיות ממושכות של בעלי הדין – הודיעו באי-כוח הצדדים כי הגיעו להסכמה לסיום ההליכים. הם הציגו הסכם גירושין מפורט, שנרשם בכתב ידה של באת-כוחה דאז של המבקשת, המסדיר את משמורת הבת, הסדרי הראיה, ואת חלוקת הרכוש בין הצדדים. בין היתר נקבע כי המשיב יעביר למבקשת את מלוא זכויותיו באחת מן הדירות, שהיו רשומות על שמו, וכי בכך יהיה סילוק סופי של כל טענות המבקשת ביחס לרכוש המשיב.

לבקשת הצדדים, נתן בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ט' קופלמן-פרדו ) תוקף של פסק דין להסכם הגירושין, כאשר בפרוטוקול בית המשפט צוין כי בית המשפט הסביר למבקשת את עיקרי הסכם הגירושין בשפה ברורה ופשוטה והסברים אלה תורגמו למבקשת על-ידי המתורגמנית לשפה האיטלקית (גב' נטע ינאי), שהוזמנה על-ידי המבקשת.

3.

חמישה חודשים לאחר האמור, ולאחר שהמשיב טען כלפי המבקשת כי זו הפרה את הסכם הגירושין, עתרה המבקשת לביטול ההסכם. בתובענתה היא טענה כי איננה שולטת היטב בשפה העברית, וכי המתורגמנית לא הבהירה לה – ולכן היא לה לא הבינה – את פרטי ההסכם המתגבש ואת העובדה שיש בו כדי לסיים את כל המחלוקות בענייני רכוש. המבקשת נסמכה בתובענתה, בין היתר, על עילות הטעות והעושק שבדיני החוזים. המבקשת טענה אף להטעייה, לאחר שלטענתה – המשיב הסתיר מפניה דבר קיומה של דירה מסוימת, בה היו לו זכויות.

4.

בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ט' קופלמן-פרדו ) – שבפניו אף נחתם הסכם הגירושין – דחה את התובענה. בית המשפט הנכבד לא קיבל את טענת הטעות, שנסמכה על גרסת המבקשת לפיה היא איננה שולטת בשפה העברית. בית המשפט ציין כי המבקשת הוכיחה את שליטתה בעברית בדיונים שהתקיימו בבית המשפט, ובפרט – בחקירתה הנגדית, שבגדרה נחקרה המבקשת בעברית ללא כל קושי, וללא צורך בעזרת המתורגמנית, שנכחה באולם. בית המשפט ציין כי המבקשת אף הודיעה, לפרוטוקול, כי ברצונה להעיד ללא מתורגמן, כי היא הבינה את מה שהתנהל בדיון (ללא כל עזרה ותרגום), ואף קראה קריאות מחאה לעבר המשיב, כמתועד בפרוטוקול. לדיון אחר, כך נאמר, התייצבה המבקשת ללא מתורגמן, העידה בעברית, ואף התווכחה עם המשיב בעברית שוטפת. בית המשפט הוסיף כי המבקשת בחרה שלא להעיד את באת-כוחה לשעבר, או את המתורגמנית. כן צוין כי בית המשפט הבהיר לצדדים את תנאי ההסכם ותוכנו טרם אישורו, כי הסברי בית המשפט תורגמו למבקשת, ובעלי הדין אישרו שניהם לבית המשפט כי הבינו את משמעות ההסכם ותוצאותיו. באופן דומה נדחתה גם טענת העושק, כאשר בעניין זה הוסיף בית המשפט כי המבקשת אף לא הוכיחה כלל ועיקר כי תנאי ההסכם – אינם סבירים. כן נדחתה טענת ההטעיה, משנמצא כי המבקשת לא הוכיחה שהדירה הנוספת של המשיב כלל נרכשה קודם לכריתת הסכם הגירושין.

5.

ערעור המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. בית המשפט המחוזי (כב' סגנית הנשיאה א' קובו , סגנית הנשיאה מ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק ) קבע בפסק דינו כי בית המשפט לענייני משפחה סקר ביסודיות את טענות המבקשת, אחת לאחת, קבע ממצאים עובדתיים ברורים ומפורטים בעניינם, וכי נוכח האמור – המקרה דנן איננו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

6.

מכאן הבקשה שבפניי, שבגדרה חוזרת המבקשת על טענותיה בערכאות קמא, וגורסת כי עניינה מעלה שאלות משפטיות כבדות משקל, המצדיקות מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בגדרי בקשתה עתרה המבקשת אף לצירוף ראיה: תצהירה בן שני הסעיפים של המתורגמנית, גב' נטע ינאי, לפיה היא נכחה באולם בית המשפט ביום כריתתו של הסכם הגירושין, אולם "איש לא ביקש ממני לתרגם את ההסכם הכתוב בכתב יד לשפה האיטלקית ולפיכך ההסכם הכתוב לא תורגם לשפה האיטלקית על ידי".

7.

המשיב, מצידו, סומך ידיו על פסקי הדין של הערכאות קמא. לגוף ההסכם הוא טוען כי המבקשת לא קופחה כלל ועיקר, כי היא ביקשה לשמר בידה את כל רכושה העתיר, שצברה קודם לנישואין, ובהסכם הגירושין היא זכתה בדירה של המשיב, ששווייה כשני מיליון ש"ח, לאחר שזה נאות לוותר עליה – על מנת להיטיב עם בתם המשותפת.

8.

דין הבקשה – להידחות . כידוע, בית משפט זה ייתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית, ציבורית או חוקתית, שהינה בעלת חשיבות החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה דנן, המבקשת לא הצליחה להבהיר כלל ועיקר מדוע עניינה בא בגדרן של הקטגוריות האמורות. ה טענות שאותן מעלה המבקשת נדונו ונדחו על ידי שתי הערכאות הנכבדות קמא, ואין מקום להידרש להן עתה פעם נוספת, שכן אין הן חורגות מעניינה הפרטני של המבקשת.

9.

למעלה מן הצורך יצוין כי אפילו היתה ניתנת רשות ערעור, ממילא דין הערעור היה להידחות לגופו. בית המשפט הנכבד לענייני משפחה הבהיר היטב בפסק דינו המנומק והמבוסס כי אין לתובענתה של המבקשת על מה שתסמוך. המבקשת נחזית כמי שמנסה, וטעמיה שמורים עימה, להשתחרר מהסכם מחייב שכרתה, אשר אושר בפסק דין. ההסכם קובע באופן הברור ביותר כי הסדרי הרכוש הם סופיים. באת-כוחה של המבקשת היא שניסחה את ההסכם. בית המשפט הבהיר למבקשת את פרטי ההסכם טרם אישורו. המבקשת – שמן הראיות עולה באופן ברור כי העברית שגורה בפיה – אישרה כי היא מבינה את משמעות ההסכם. לגוף הדברים, ההסכם – כך נקבע וכך התרשמתי אף אני – איננו מקפח את זכויותיה הרכושיות של המבקשת, ובניגוד לניסיונה להציג עצמה כחסרת-כל וכמקופחת, היא שימרה בידיה את כל רכושה שצברה קודם לנישואין, והוסיפה וקיבלה לידיה את אחת מדירותיו של המשיב. בנסיבות אלה, אין כל בסיס לניסיון המבקשת להתנער מהסכם הגירושין, ומפסק הדין שאישרו.

10.

באשר לבקשה להוספת ראיה, היא תצהירה של הגב' ינאי, יוער: המבקשת ביקשה להוסיף את הראיה, ובגדרי הבקשה כבר צירפה את הראיה עצמה, באופן שאיננו ראוי (ראו: רע"א 6658/09

מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ (לא פורסם, 12.1.2010)). המבקשת אף לא הבהירה מדוע לא הציגה אותה ראיה כבר בערכאות קמא, ומדוע יש מקום להתיר לה את הוספת הראיה דווקא עתה. אם לא די בכך, הרי שראיה זו ממילא איננה יכולה לסייע למבקשת: בית המשפט לענייני משפחה לא קבע כי המתורגמנית תרגמה למבקשת את ההסכם לאיטלקית, אלא קבע שהמבקשת היטיבה להתנהל בעברית, ללא עזרת המתורגמנית. ההקשר היחיד שבו נזכרה המתורגמנית בפסק הדין היה של תרגום לאיטלקית של

הסברי בית המשפט , שקדמו לאישור ההסכם – ואין כל קביעה לפיה הסכם הגירושין עצמו (שנרשם על-ידי באת-כוחה של המבקשת, כזכור) תורגם לאיטלקית . תצהירה של המתורגמנית, שכל שנאמר בו הוא כי ההסכם לא תורגם לאיטלקית על-ידה – איננו מסייע איפוא למבקשת, ונוסחו הלאקוני והדברים שלא נאמרו בו רק מחזקים את החשש כי טענות המבקשת אודות אי-הבנתה את ההסכם – אינם מדויקים.

11.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית איפוא, וכך אף הבקשה להוספת ראיה שבגדרה. המבקשת תשא בשכר טרחת עורכי דינו של המשיב, בסכום של 10,000 ש"ח.