בע"מ 9819/16 בע"מ 9819/16

1.

המבקש והמשיבה לפניי הם בני זוג לשעבר. במסגרת תביעה רכושית שהגישה המשיבה נגד המבקש הגיעו הצדדים להסכמות אשר לחלוקת הרכוש ביניהם ואלו קיבלו תוקף של פסק דין ביום 27.1.2016 בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה נ' שילה ) (להלן: פסק הדין ). בסמוך לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי המשיבה הבריחה מחשבונה בשנה שקדמה להגשת התביעה סכומים משמעותיים, הנאמדים לשיטתו בכ-1,000,000-800,000 ש"ח. המבקש טען כי בהיותו כבד שמיעה הוא לא הבין את אשר אמר לו בא כוחו במועד הדיון שבו ניתן תוקף להסכמות הצדדים. ביום 24.2.2016, ולאחר קבלת תשובת המשיבה, דחה בית המשפט את הבקשה.

2.

המבקש ערער על פסק הדין ועל ההחלטה האחרונה. ביום 21.11.2016 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגני הנשיא י' שנלר וד"ר ק' ורדי , והשופטת ע' רביד ) את הערעור על הסף משמצא כי עניינו של הערעור הוא בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהסכמה – שאז הדרך המתאימה לתקיפתו היא באמצעות הגשת תביעה נפרדת ולא על ידי הגשת ערעור. בצד זאת, בית המשפט ציין כי הואיל והמבקש התייצב לדיון ללא ייצוג ניתנה לו אפשרות להשמיע את השגותיו בנוגע לפסק הדין. בית המשפט נוכח כי "במסגרת הדיון לא היה כל קושי נצפה ביכולת השמיעה של המערער [המבקש – ע' פ']. נוהלה עמו שיחה ללא כל קושי, והוא אף שמע והגיב לדברי המשיבה ועורכת הדין, למרות שלא עמדו בסמוך לו, כך שקשה לקבל גם את הטענה אודות קושי בשמיעה, ככל שהיינו נזקקים להתייחס לה". עוד צוין שבמסגרת הדיון בבית המשפט לענייני משפחה השיב המבקש בחיוב לשאלת בית המשפט אם הוא מבין את ההסדר שבין הצדדים. על יסוד דברים אלה, נדחה כאמור הערעור על הסף.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה הגיש המבקש בקשה לצירוף מסמכים. המבקש – שאינו מיוצג – טוען באורח כללי ביותר כי הוא סובל מבעיות רפואיות רבות, ובכללן פגיעה בשמיעה, וכי שמע היטב את מהלך הדיון לפני בית המשפט המחוזי משום שנעזר במכשיר שמיעה. עוד חזר המבקש על טענותיו כי המשיבה הבריחה כספים מהחשבון; כי הוא מבקש לעיין בדפי החשבון; וכי לא הסכים להסדר ביניהם.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כפי שהסביר בית המשפט המחוזי, בנסיבות שלפנינו ההליך המתאים להשיג על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה שנתן תוקף להסכמות הצדדים הוא על ידי הגשת תביעה עצמאית לביטול פסק הדין ולא בדרך של הגשת ערעור, ומטעם זה גם נדחה הערעור על הסף (וראו גם ע"א 108/83 גולדשטיין נ' מדינת ישראל , פ"ד לט(1) 780, 784 (1985); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי

505-504 (מהדורה שלישית, 2012)) .

החלטה זו בדין יסודה ומכאן שאין עילה למתן רשות לערער.

הבקשה נדחית אפוא, ומאליה מתייתרת הבקשה לצירוף מסמכים. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.