בר"מ 10026/16 בר"מ 10026/16

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 19.12.2016 (עת"ם 36664-12-16, השופט ע' עיילבוני ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה למתן צו ביניים שהגישו המבקשים.

2.מקורה של הבקשה דנן הוא בבחירות לנציגות ההורים בבית הספר היסודי אלראזי ב' בנצרת (להלן: בית הספר ) שהתקיימו ביום 19.11.2016. המבקשים משיגים על היבטים שונים הנוגעים לעריכת הבחירות ולתוצאותיהן. המבקש 1, איימן עבדאללה זועבי (להלן: זועבי ), היה יושב ראש נציגות ההורים בבית הספר עובר לקיום הבחירות. המבקש 3 הוא ארגון "הפורום הדמוקרטי הארצי של ועדי ההורים הערביים", ואילו המבקש 2, סעיד יונס, הוא העומד בראשו. המשיבה 2, חנאן זעאתרה, היא מנהלת בית הספר (להלן: המנהלת ) והמשיב 3, אנוור זערעורה (להלן: זערעורה ) הוא יושב ראש נציגות ההורים החדש, שנבחר בבחירות האמורות.

3.ביום 18.12.2016 הגישו המבקשים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי ובה ביקשו להורות על ביטול תוצאות הבחירות לנציגות ההורים ועל עריכתן מחדש. בעתירה הועלו טענות שעניינן מעורבות של המנהלת בהליך הבחירות, שחרגה – לשיטת המבקשים – מההנחיות הקבועות חוזר מנכ"ל משרד החינוך. בנוסף, המבקשים עתרו לביטול חוזר התשלומים שהופץ להורי התלמידים בבית הספר ביום 22.11.2016 על-ידי זערעורה (להלן: חוזר התשלומים ), וכן ביקשו סעדים נוספים, הנסבים על הטענה לפיה חתימתו של זועבי על חוזרי תשלומים זויפה בעבר. על כן, כך נטען, יש להשיב להורי התלמידים את התשלומים שנגבו שלא כדין וכן לחקור את התלונות שהוגשו בעניין זה.

4.בד בבד עם העתירה הגישו המבקשים בקשה למתן צו ביניים לפיו "תוקפא" כהונתם של הנציגים אשר נבחרו בבחירות לנציגות ההורים, "תוקפא" גביית הכספים לפי חוזר התשלומים וכן תימנע הפצתם של חוזרי תשלומים או גבייתם של כספים מהורי התלמידים – עד להכרעה בעתירה.

5.בהחלטה שעליה נסבה בקשת רשות הערעור הנוכחית דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לצו ביניים. בית המשפט המחוזי קבע כי לא התרשם שסיכויי העתירה גבוהים. במסגרת כך נקבע כי הטענות בדבר שליטתה של המנהלת בהליך הבחירות, שעליהן התבססה העתירה, נטענו בעלמא. בנוסף, צוין כי המכתב ששלחה המנהלת ובו הזמינה את הורי התלמידים להצביע אינו מלמד לכאורה על מעורבות בלתי הוגנת מצדה בהליך הבחירות. כמו כן, נקבע כי אין מקום להורות על הקפאה של גביית הכספים בהתחשב בשיקולים של מאזן הנוחות.

6.בבקשה שבפני נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן את המשקל הראוי לתשתית העובדתית שהונחה בעתירה ביחס להתערבותה הנטענת של המנהלת בהליך הבחירות. כמו כן, המבקשים טוענים כי שיקולים של מאזן הנוחות מצדיקים את מתן הצו המבוקש, שכן הנזק שייגרם למבקשים אם לא תוקפא פעילות הנציגות יעלה על הנזק שייגרם למשיבים אם תוקפא הפעילות האמורה. לטענת המבקשים, המשך פעילותה של נציגות הורים המורכבת מנציגים שבחירתם מוטלת בספק ומנוגדת – כך נטען – להנחיות המינהליות בנושא, פוגעת באינטרס הציבורי. המבקשים מעלים טענות דומות באשר לצורך בהקפאה של הליכי גביית כספים על ידי הנציגות. בהקשר זה נטען כי קיים חשש כבד לכך שייעשה שימוש בכספים האמורים לשם קבלת שירותים שונים, כך שלא ניתן יהיה להחזירם להורים.

7.לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות בעניין סעד זמני, ובכלל זה בקשות למתן צו ביניים, למעט במקרים חריגים (ראו: בר"ם 8325/14 בן רז השקעות ופיתוח בע"מ נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה - מחוז צפון , פסקה 15 (29.12.2014); בר"ם 7480/15 אבו ליל נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה , פסקה 11 (18.11.2015); בר"ם 8820/16 שפיר נ' אלוני , פסקה 8 (6.12.2016)). איני סבורה כי המקרה דנן מצדיק חריגה מהכלל האמור. החלטתו של בית המשפט המחוזי התבססה על השיקולים הרלוונטיים בבקשה מן הסוג דנן – סיכויי העתירה ומאזן הנוחות – ולא עלה בידם של המבקשים להצביע על פגם המצדיק התערבות בה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בהתחשב בכך שמכתב המנהלת שעליו בין היתר מבוססת העתירה נשלח מספר שבועות לפני מועד עריכתן של הבחירות.

8.אשר על כן: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.