בר"מ 10158/04 לשנקו טטיאנה נ. משרד הפנים

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה וכן בתגובת המשיבים לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר דחה את ערעורה של המבקשת על החלטת בית הדין לביקורת משמורת - להידחות.

כפי שציין בית המשפט קמא, המבקשת שהתה בישראל שלא כדין במשך תקופה ארוכה ונסיונותיה לקבלת מעמד בישראל נסמכו, לטענת המשיבים, בין היתר על מסמכים מזויפים. על אף דרישות חוזרות ונשנות לצאת מהארץ נותרה המבקשת בישראל.

בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי אין מקום לשחרר את המבקשת ממשמורת, שכן יש חשש ממשי כי בכך יסוכל ביצוע צו ההרחקה שהוצא נגדה. אכן, ביצוע צו ההרחקה מעוכב לעת עתה בהוראת בית משפט זה במסגרת העתירה שהגישה המבקשת, אך משנקבע הדיון בעתירה ליום 17.11.04, אין מקום להורות על שחרור המבקשת כעת. במסגרת העתירה, ומשתובהר מהותה בעת הדיון בה, תוכל המבקשת להעלות את טענותיה גם לענין המשמורת.