פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
1069/09
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשים:
1. אריה פרג'ון
2. סיעת המפד"ל במועצת עיריית טירה הכרמל
נ ג ד
המשיבים:
1. מנהל הבחירות לרשות עיריית טירת הכרמל
2. ועדת הבחירות לראשות עיריית טירת הכרמל
3. אריה טל
4. מפלגת טירת הכרמל
5. מפלגה א-פוליטית - מר דוד שחר
6. מפלגת מריומה - גב' מריומה ברוך
7. מפלגת הליכוד - מר פריד אברהם
8. מפלגת צדק חברתי - אנדרי הזז
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
משפט המחוזי בחיפה בתיק ערעור בחירות מס' עמ"נ 11489-11-08 מיום 20.1.2009
שניתן על ידי כבוד השופט רון שפירא
בשם המבקשים:
עו"ד אהרן בלזר
החלטה
בהליך זה אנו מתבקשים לדון שוב בשאלת הבחירות לראשות עירית טירת הכרמל. הגעתי לכלל מסקנה כי שום שאלה משפטית אינה מתעוררת הפעם ואין מקום ליתן רשות ערעור.
1.
בית המשפט לענינים מינהליים בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) הורה ביום 27.11.2008 לפסול את תוצאות הבחירות שנערכו ביום 11.11.2008 לראשות העיר טירת הכרמל ולמועצת העיריה בקלפי מס' 12, ולצוות על עריכת בחירות חדשות בקלפי זו (עמ"נ 11489-11-08 פרג'ון נ' מנהל הבחירות לראשות עיריית טירת הכרמל , מיום 27.11.2008 (להלן: פסק הדין הראשון )).
2.
על פסק הדין הראשון הגישו מר טל (שניצח בבחירות שנערכו) ואחרים בקשת רשות ערעור שנדונה בפני הרכב והתקבלה. לא אחזור על כל מה שתואר שם. בקצרה אציין כי בית המשפט הורה על החזרת הדיון לבית המשפט לענינים מינהליים לצורך בחינה עובדתית משלימה של טענות לפגמים בבחירות (בר"ם 10462/08 טל נ' פרג'ון (טרם פורסם, 29.12.2008)). בפסק דיננו ציינו כי בקשת רשות הערעור עוררה שאלה משפטית, כיוון שבית המשפט לענינים מינהליים התעלם מנושא הספירה המאוחרת של המחיקות בספרי הבוחרים. בעניין זה מצאנו כי בית המשפט שגה שגיאה משפטית, הכל כמפורט בפסק הדין.
3.
בית המשפט לענינים מינהליים (כב' השופט ר' שפירא) שמע עדויות ביחס לספירה המאוחרת בהתאם להנחיות שניתנו ב-בר"מ 10462/08. בפסק דינו מיום 20.1.2009 קבע בית המשפט ממצאים עובדתיים משלימים על יסוד ראיות חדשות שהובאו לפניו. הפעם קבע בית המשפט, נוכח התשתית העובדתית החדשה שנפרשה לפניו, כי אין מקום להורות על עריכת בחירות חדשות (עמ"נ 11489-11-08 פרג'ון נ' מנהל הבחירות לראשות עיריית טירת הכרמל , מיום 20.1.2009 (להלן: פסק הדין השני )).
בית המשפט קבע כממצא עובדתי כי מספר המחיקות המסומנות בספר הבוחרים זהה למספר מעטפות ההצבעה שנספרו בתוך תיבת הקלפי (קרי, 409 מצביעים). כפועל יוצא מכך קבע בית המשפט כממצא עובדתי כי התוצאה הרשומה בפרוטוקול, אליה הגיעה ועדת הקלפי בספירת המחיקות בליל הבחירות (351 מצביעים) היא "תוצאה מוטעית". בית המשפט קמא כי "התיעוד בספרי/אלפוני ההצבעה כפי שהוא היום מתעד את הרישום שנעשה בזמן אמת ותוך כדי ההצבעה". בית המשפט הוסיף כי הטעויות, ובכללן הטעות שנפלה במניין המחיקות בליל הבחירות, נעשו ככל הנראה בתום לב וכי "לא היה בפגמים כדי לעוות את תוצאות ההצבעה". לפיכך קבע בית המשפט בפסק הדין השני כי אין מקום לעריכת בחירות חדשות לראשות העיר.
4.
על פסק הדין השני הגישו הפעם מר פרג'ון (שהפסיד בבחירות שנערכו) ואחרים את בקשת רשות הערעור שלפני. המבקש טוען, בין היתר, נגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא. לטענתו הוכח בבית המשפט קמא כי ספרי הבוחרים "טופלו" בדרך של הוספת מחיקות לאחר סיום הליך ההצבעה ובית המשפט לענינים מינהליים התעלם מכך. טענת ה"טיפול" בספר הבוחרים נדחתה בבית המשפט קמא שקבע כאמור כממצא
עובדתי כי המחיקות המופיעות כיום בספר הבוחרים משקפות את הרישום בספר הבוחרים בזמן אמת. טענה זו, לצד טענות אחרות ביחס לפגמים נוספים שנפלו בהליך ההצבעה ושנדונו כבר במסגרת פסק הדין נשוא הבקשה הראשונה, אין מקומן בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף 73(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות), לפיו תינתן רשות ערעור רק בשאלה משפטית.
5.
לטענת המבקש הוא מעלה בבקשה שלפני גם שאלה משפטית: בית המשפט קמא העדיף את נתון הספירה המאוחרת
של המחיקות בספרי הבוחרים (שנערכה לאחר שנחתם פרוטוקול הקלפי), על פני נתון הספירה בזמן אמת
של המחיקות בספרי הבוחרים (שנערכה על ידי חברת ועדת הקלפי הגב' אזולאי בליל הבחירות ונרשמה בפרוטוקול הקלפי). לטענת המבקש העדפה זו היא טעות משפטית , שכן לטענתו הלכה היא כי תוצאת הספירה בזמן אמת כפי שנרשמה בפרוטוקול הקלפי היא בעלת "מעמד על" ביחס לספירות מאוחרות יותר.
6.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. הכרענו בהרכב בשאלה המשפטית שמעלה עתה המבקש, שאינה אלא ניסוח מחדש של השאלה שהוכרעה כבר בבר"ם 10462/08 טל נ' פרג'ון (טרם פורסם, 29.12.2008) - היש להתחשב בספירה מאוחרת. שאלה זו נענתה בחיוב. כפי שהוסבר, ספירה מאוחרת של המחיקות בספרי הבוחרים היא אמצעי בקרה על הליך הבחירות. אמצעי בקרה זה מתבקש מחוק הבחירות, הכולל הוראות בדבר שמירת מסמכים הנוגעים לבחירות במקום בטוח. על רקע זה פסקנו כי "תפיסת פרוטוקול הקלפי כחזות הכל לצורך קביעת תוצאות הבחירות, בהקשר לבדיקה של הרישום בספרי הבוחרים, מונעת מבית המשפט אמצעי-בקרה העשוי להיות חיוני לבירור תוצאות הבחירות ורצון הבוחר בהליך דמוקרטי תקין" (פסקה
16).
7.
פסק הדין השני של בית המשפט קמא בחן אמצעי-בקרה זה של המחיקות בספר הבוחרים, וקבע כממצא עובדתי ,
כי נתון מניין רישום המחיקות בספר הבוחרים (אמצעי הבקרה) זהה
לנתון מניין מעטפות ההצבעה שנספרו בתוך תיבת הקלפי כמפורט בפרוטוקול הקלפי (נתון המופיע בסעיף 11 לפרוטוקול הקלפי; ראו תקנה 30 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות) תשכ"ה-1965 וסעיף 64(א) לחוק הבחירות). בשניהם מ דובר ב-409 מצביעים ). מכאן שאין בענייננו סתירה חיצונית
בין אמצעי הבקרה לבין הפרוטוקול, ואין מתעוררת כלל בעיה של פגיעה לכאורה במעמדו של הפרוטוקול כבעל "מעמד-על".
8.
דומה כי טענתו של המבקש מרחיקה מעבר לכך: הנתון של מניין המחיקות בספר הבוחרים המופיע בפרוטוקול הקלפי עצמו הוא 351 מצביעים. כיוון שמניין זה נרשם אף הוא בפרוטוקול שהוא בעל "מעמד-על", הרי שמניין זה (351) מחייב וגובר על כל מניין מאוחר יותר של המחיקות בספר הבוחרים. טענה זו אין בידי לקבל וזאת משני טעמים.
9.
ראשית , הבירור העובדתי בבית המשפט קמא העלה, כממצא עובדתי , כי נתון מניין המחיקות בספר הבוחרים המופיע בפרוטוקול הקלפי (ראו תקנה 21 ותקנה 23(2) לתקנות הבחירות וסעיף 60(ג) לחוק הבחירות) מקורו בטעות בתום-לב בספירה של חברת ועדת הקלפי הגב' אזולאי שהיתה אחראית על מניין המחיקות בליל הבחירות. מובן שכאשר בית המשפט קובע כי עצם הרישום בפרוטוקול הוא שגוי – בהתבסס על שמיעת עדים ועיון במסמכים הנוגעים לבחירות במסגרת סמכותו על פי חוק הבחירות – לא ניתן עוד לראות בנתון המופיע בפרוטוקול כבעל "מעמד-על" מחייב הגובר על כל מנין מאוחר יותר של אותו ספר בוחרים.
10.
שנית , גם במישור המשפטי אין לקבל טענה זו. הסתירה לה טוען המבקש היא כאמור סתירה פנימית בפרוטוקול: בין נתון מניין המחיקות המופיע בפרוטוקול (351) לבין נתון מניין מעטפות ההצבעה שנספרו בתוך תיבת הקלפי המופיע בפרוטוקול (409). כיוון שמ דובר בסתירה פנימית לפרוטוקול, לא מתעוררת שאלת מעמדו של הפרוטוקול כבעל "מעמד-על" ביחס לאמצעי בקרה חיצוניים – שאלה שכאמור הוכרעה בפסק דיננו ב-בר"ם 10462/08.
11.
מה דין טענת הסתירה הפנימית בפרוטוקול? כאשר הבירור העובדתי מעלה, כבענייננו, כי נתון מניין המחיקות המופיע בפרוטוקול מקורו בטעות – אין מקום לפסילת תוצאות הבחירות על יסוד הסתירה הפנימית המדומה המשתקפת לכאורה מהפרוטוקול. על רקע זה אין לדעתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא לפיה "מספר המעטפות שנמנו בפועל התואם את הרישום בספרים גובר על הפרוטוקול שנערך בשעות הלילה במהלך הליך הספירה".
12.
המסקנה היא כי על פי ממצאיו העובדתיים של בית המשפט קמא לא קיימת סתירה חיצונית בין אמת המידה המחייבת לקביעת תוצאת הבחירות (נתון מניין הקולות של פתקי ההצבעה הכשרים שנמצאו במעטפות שהוכנסו לתיבת הקלפי, כאמור ב תקנות 28 ו-29 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות) תשכ"ה-1965 - נתון הנרשם בפרוטוקול ואינו שנוי במחלקות בענייננו ) לבין כלי-העזר (נתון מניין רישום המחיקות בספר הבוחרים). אשר לסתירה הפנימית המשתקפת לכאורה מהפרוטוקול עצמו, הרי שמ דובר בסתירה מדומה בלבד. מכאן שגם לגופו של ענין צדק בית המשפט לענינים מינהליים בקבעו כי אין מקום לעריכת בחירות חדשות.
13.
בטרם סיום מוצאת אני להעיר ביחס לטענת הקנוניה שהעלה המשיב בבקשה הקודמת (הוא המבקש שלפנינו) – אשר שבה ועלתה בבקשה הנוכחית בפיו של המבקש, לפיה נעשה לכאורה "טיפול" בספר הבוחרים לאחר
שנחתם פרוטוקול הקלפי.
פגמים חיצוניים להליך הבחירות בקלפי, שעניינם מעשי שחיתות שנועדו לסכל את מימוש רצון הבוחר וליקויים שנגרמים על-ידי הטיה בדרכי מרמה של תוצאות הבחירות, עלולים שלא להשתקף בפרוטוקול בהיותם תוצר של קנוניה מחוץ לקלפי (ראו
רע"א 176/89 אל דין נ' עמאש , פ"ד מג(2) 281,
פס' 4 לפסק דינו של השופט בך (1989) (להלן: פרשת אל דין )).
גם לעניין זה פרוטוקול ועדת הקלפי איננו חזות הכל ויש לבחון גם ראיות חיצוניות ( לעניין בחינת שחיתות כעילה לביטול בחירות ראו רע"א 83/94 חרזאללה נ' פקיד הבחירות למועצה המקומית זמר , פ"ד מט(3) 793, פס' 5 לפסק דינו של השופט גולדברג (1994)). לצורך התמודדות עם הפגמים החיצוניים ייחד המחוקק הוראות מיוחדות בחוק הבחירות (ראו סעיפים 85, 88 לחוק הבחירות שעניינם זיוף, שחיתות ואיום בבחירות, וכן סעיף 73(א1) לחוק הבחירות המאפשר במקרים אלה להעביר את חומר הבחירות לחקירת משטרה וכן אפשרות להכריע בערעור הבחירות תוך שנה מיום הגשתו). הוכחת ערעור בחירות אינה מוגבלת אפוא רק למסמכים שהיו בפני פקיד הבחירות. המערער בערעור בחירות רשאי להוכיח אי-סדרים בהליך הבחירות ("פגם פנימי") או מעשי שחיתות ("פגם חיצוני") גם בראיות חיצוניות (ראו בג"ץ 6502/93 חברוני נ' דדון , פ"ד מח(1) 645, פס' 6 לפסק דינה של השופטת דורנר (1994)) לרבות באמצעות ראיות בעל-פה ( פרשת אל דין , פס' 4).
ואולם, בענייננו לא הביא המבקש – בשתי ההזדמנויות שנתנו לו בהליך בבית המשפט קמא – כל ראיה לטענה כי נרקמה קנוניה לצורך זיוף הבחירות. כל שטען הוא הערכה בלבד בדבר "טיפול" לכאורה בספר הבוחרים. טענה זו נדחתה בבירור העובדתי המשלים שנערך בבית המשפט קמא. בנסיבות אלה הטענה לא מעוררת שאלה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור.
14.
בא כוח המבקש עשה כל מאמץ להראות כי קיימת בענייננו שאלה משפטית, אך לא כך הוא. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית נוספת לזו שהוכרעה בפסק דיננו. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. לא התבקשה תגובה ולכן לא יהיה צו להוצאות.
15.
החלטה זו תישלח בהקדם לבא כוח המבקש ולכל המשיבים.
ניתנה היום, ט"ו בשבט, תשס"ט (9.2.2009).
ש ו פ ט ת