בר"מ 1091/19 ימה אירועים בע"מ נ. מנהל הארנונה בעיריית חיפה

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 10.1.2019 (עמ"ן 24632-06-17, השופט ש' מנדלבום ). בית המשפט המחוזי הכריע בערעור ובערעור שכנגד שהוגשו על החלטתה של ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית חיפה (להלן: ועדת הערר או הוועדה ) מיום 30.4.2017.

2.

המבקשת, חברת ימה אירועים בע"מ, מחזיקה בנכס הסמוך לחוף הים בחיפה ומפעילה בו אולם אירועים (להלן: הנכס ). הבקשה דנן נסבה על היקף חיובה בארנונה בגין נכס זה. בתמצית, המבקשת טענה שחיובה בארנונה נעשה ביתר, בין השאר בהתייחס לאופן סיווגם של חלק מן השטחים הכלולים בנכס בהתאם לצו המסים של עיריית חיפה (להלן: צו הארנונה ). לאחר שהשגותיה של המבקשת נדחו, היא הגישה בעניינים אלה עררים לוועדת הערר – האחד ביחס לחיוב בשנת 2014 והאחר ביחס לחיוב בשנת 2015. הוועדה קיימה דיון בשני העררים ואף ערכה סיור בנכס. בסיכומו של דבר, הוועדה דחתה את מרבית טענותיה של המבקשת, להוציא טענות שנסבו על סיווגו של חלקו הארי של הנכס ככזה המצוי בקומת קרקע.

3.

הן המבקשת והן המשיב ערערו לבית המשפט המחוזי על החלטתה של הוועדה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהוגש מטעם המשיב ודחה את הערעור שכנגד מטעם המבקשת. לעניין סיווג הנכס ככזה המצוי בקומת קרקע, בית המשפט המחוזי קבע כי הן לשונו של צו הארנונה והן תכליתו אינם תומכים בעמדת הוועדה.

4.

בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מעלה סוגיות בעלות חשיבות משפטית וציבורית שהן בעלות השפעה על נישומים רבים. המבקשת מוסיפה כי קיימת מחלוקת בפסיקותיו של בית המשפט המחוזי בקשר להגדרתו של נכס המצוי בקומת קרקע, אשר דרושה הכרעה של בית משפט זה.

5.

לאחר ששקלתי את הדברים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. על אף הניסיון לשוות לבקשה נופך עקרוני, יסודה ביישומם של כללים פרשניים לצורך סיווגו של הנכס הספציפי בגינו חויבה המבקשת, ואין בה כדי לעורר שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים. כמו כן, לא מצאתי שרשות ערעור נדרשת כדי למנוע עיוות דין. על כן, בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – שחלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 – אני דוחה את הבקשה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.