בר"מ 1116/10 סלנר הנדסה אזרחית בע"מ נ. שירותי בריאות כללית בע"מ

1.

המבקשת עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב נגד קביעת המשיבה 1, שהכריזה על הצעת המשיבה 2 כזוכה במכרז רחב היקף שערכה (בניית תוספת של שתי קומות בבנין כירורגי בבית חולים "העמק" בעפולה), וביקשה כי הצעתה שלה תוכרז כזוכה, אף שהיתה יקרה מעט מהצעתה של המשיבה 2. טענתה היתה שהמשיבה 2 איננה עומדת בתנאי הסף הקבועים להשתתפות במכרז.

בגדרי עתירתה ביקשה המבקשת צווי ביניים וכן צו ארעי במעמד צד אחד (שניתן לה, ובוטל לאחר מכן), אשר ימנע את מימוש ההכרזה האמורה. המבקשת נמנעה מלציין בעתירתה ובבקשתה כי המשיבה 1 החזירה לה את הערבות הבנקאית, שצורפה להצעה, שסכומה משמעותי ביותר (1,900,000 ש"ח), כי המבקשת לא השיבה את הערבות לידי עורך המכרז, וכי הערבות פקעה קודם להגשת העתירה, בלא שהמבקשת תאריך את תוקף הערבות, או תמציא אחרת תחתיה. כל האמור קרה אף שברור כי מכלול הנתונים הנ"ל מעלה, למצער, סימני שאלה לגבי עצם זכותה של המבקשת לעתור להכרזה על הצעתה כזוכה נוכח הלכת טמג"ש ( ע"א 7699/00 טמג"ש חברה לניהול ופיתוח פרויקטים בע"מ נ' רשות הניקוז קישון , פ"ד נה(4) 873 (2001)). העובדות הרלבנטיות האמורות נתבררו לבית המשפט הנכבד קמא רק מתשובת המשיבה 1, שבעקבותיה העמידה המבקשת ערבות בנקאית חדשה.

בהחלטתו בבקשה לצו ביניים עמד בית המשפט (כב' סגן הנשיאה, השופט י' זפט ) על החומרה שבאי-גילוי הנתונים הנ"ל מלכתחילה , ולגוף הדברים קבע, בין היתר, כי הלכת טמג"ש חלה לשיטתו גם כאשר ועדת המכרזים היא שיוזמת את החזרת הערבות לידי המפסיד.

2.

לגישתי, די היה באי-גילוי הנתונים הרלבנטיים הנ"ל, בגדרה של הבקשה לצו ביניים (הכוללת בקשה למתן סעד ארעי במעמד צד אחד) כדי להצדיק את דחיית הבקשה בערכאה הדיונית, וממילא אף את בקשת רשות הערעור שלפני. אני קובע כך מבלי להיכנס פה ל היקפה

המדויק של הלכת טמג"ש, דהיינו לשאלה האם היא חלה רק בסיטואציה שבה המשתתף במכרז (שהודע לו שלא נבחר) מבקש כי תוחזר לו הערבות הבנקאית שמסר, או גם במצבים נוספים (לדעות שונות בעניין – ראו: עע"ם 10064/04 מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד נט(4) 749, פיסקה 22 לחוות דעתו של השופט י' עדיאל

(2004) (שם דובר בערבות שלא הוחזרה, אלא פקעה); עע"ם 11572/05 טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ , פיסקה 6 לחוות דעתה של השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש

(לא פורסם, 19.6.2006). לפסיקה של בתי המשפט המחוזיים – עיינו : עת"ם (ת"א) 2144/04 דגון בתי ממגורות לישראל בע"מ נ' רשות הנמלים

(לא פורסם, 16.1.2005) (השופט ד"ר ע' מודריק ); בש"א (ת"א) 30476/06 רבוע כחול ישראל בע"מ נ' ועדת מכרזים ארצית לעניינים כלכליים

(לא פורסם, 8.3.2006) (סגן הנשיא השופט י' זפט ); בש"א (ת"א) 30116/08 עיריית רמת השרון נ' כהן בנימין תאורה בע"מ (לא פורסם, 6.2.2008) (השופטת ר' רונן ); גישה אחרת באה לידי ביטוי ב: עת"מ (חי') 302/02 דראושה סובחי בע"מ נ' דראושה פ"מ מינהליים (תשס"ב) 7 (2002) (השופט ד"ר ד' ביין );

עת"ם (י-ם) 588/02 בזקכל תקשורת בע"מ נ' שר התחבורה

(לא פורסם, 30.7.2002) (השופט ד' חשין) (להלן: עניין בזקכל ); לספרות משפטית בנושא – ראו: עומר דקל

מכרזים ב' 389-380 (2006)).

3.

בנוסף לאמור בסעיף 2 לעיל, הרי שדין הבקשה כאן להידחות אף מחמת מעשה עשוי . החלטת בית המשפט הנכבד קמא ניתנה בתאריך 4.2.2010, תוך ביטול הצו הארעי. המבקשת, שהגישה את בקשתה רק בחלוף כשבוע – לא עתרה לסעד ארעי, או זמני בערעור (למרות שאין כל ודאות שהיתה זוכה לסעד כאמור). בתקופה שחלפה מאז החלטת בית המשפט, נשוא הבר"מ, החלה המשיבה 2, לפי הנטען, בביצוע העבודות ונטלה על עצמה התחייבויות משמעותיות שונות. טעם זה מצדיק אף הוא, בנסיבות המקרה, את דחיית הבקשה (השוו: רע"א 8129/02 ארגיל שירותי הובלה (1993) בע"מ נ' רו"ח גבי טרבלסי , פ"ד נז(5) 481, 490-488 (1993)).

4.

זאת ועוד – האינטרס הציבורי שבבניית התוספת לבית החולים מהווה, בהצטרפותו לנימוקים האחרים, טעם נוסף לדחיית הבקשה. בהקשר זה נציין כי אם ימצא שטענותיה של המבקשת לגבי המשיבה 2 מבוססות, יתכן וניתן יהיה לזכותה בפיצויים במסגרת תובענה מינהלית, ככל שזו יהיה לה מקום ואכן תוגש (השוו: עע"ם 3747/09 פלוטקה נ' אחוזת החוף בע"מ (לא פורסם, 27.5.2009)).

5.

נוכח כל האמור לעיל – דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות. המבקשת תישא בשכר טרחת עורכי דינם של המשיבות 2-1 בסכום של 10,000 ש"ח לכל אחד מהם.