בר"מ 1126-23 בר"מ 1126-23

1.זוהי בקשה רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 6.2.2023 ומיום 7.2.2023 (עת"ם 11732-02-23, השופטת א' לוי). בית המשפט המחוזי דחה בקשה שהגישו המבקשים, בגדרה של עתירה מינהלית, למתן צו ארעי במעמד צד אחד.

2.כאמור, מקורו של ההליך דנן בעתירה מינהלית שהגישו המבקשים, תושבי אזור יהודה ושומרון (להלן: האזור), ביום 6.2.2023. בתמצית יצוין כי בעתירה נטען כי יש ליתן למבקשים היתרי שהייה בישראל בשל סכנה הנשקפת להם אם יחזרו לאזור. בצד העתירה הוגשה אף בקשה למתן צו ביניים לפיו יעוכבו הליכי הרחקתם של המבקשים מישראל עד להכרעה בעתירה, וכן למתן צו ארעי במעמד צד אחד. בו ביום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו ארעי, בציינו כי על המבקשים "לפנות למת"ק הסמוך למקום מגוריהם בבקשת סעד". זאת, כך צוין, בהתאם לתשובת המשיב שנמסרה למבקשים במענה לפניותיהם כבר ביום 28.12.2022. לצד זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף והורה למשיב להגיש תשובה לבקשה למתן צו ביניים בתוך 14 ימים ממועד המצאת העתירה. להשלמת התמונה, יצוין כי בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה אף היא ביום 7.2.2023.

3.ביום 8.2.2023 הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור דנן, בגדרה נטען כי טעה בית המשפט המחוזי בכך שנמנע מלהורות על מתן צו ארעי בעניינם כבר במעמד צד אחד. בהקשר זה מציינים המבקשים, בין היתר, כי חרף פניות שונות שנעשו מטעמם לא נענתה בקשתם לתאם מועד לתחקור על-ידי קצין המאוימים לצורך בחינת טענותיהם.

4.כבר ביום שבו הוגשה בקשת רשות הערעור הוריתי למשיב להגיש תגובה קצרה בהתייחס לפן המעשי של קביעת המועד לזימון המבקשים לתחקור. תגובה כאמור אכן הוגשה ביום 9.2.2023, ובה הובהר כי לצורך קיום תחקור על המבקשים "להתייצב במת"ק הסמוך למקום מגוריהם, ואין צורך בקביעת מועד לזימון המבקשים לתחקור על ידי קצין המאוימים" (פסקה 12 לתגובת המשיב). זאת, בהתאם להוראות נוהל "טיפול בטוענים למאוימות על רקע חשד לשיתוף פעולה בטחוני עם גורמי ביטחון ישראליים ומכירת קרקעות לישראלים" (להלן: הנוהל).

5.ביום 10.2.2023 הוריתי למבקשים לעדכן האם נוכח הבהרות המשיב הם עומדים על בקשת רשות הערעור. בהתאם לכך, ביום 12.2.2023 הוגשה הודעה מטעם המבקשים ובה הובהר כי הם מוסיפים לעמוד על בקשתם.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, וכן נתתי דעתי לתגובת המשיב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות למתן סעד זמני (ראו: בר"ם 5398/20 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 13 (19.8.2020); בר"ם 6395/20 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים – ועדת המאויימים, פסקה 7 (15.9.2020)). בנסיבות העניין לא מצאתי כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, וכפי שעולה אף מהבהרות המשיב, גם עתה פתוחה בפני המבקשים הדרך לפנות למת"ק הקרוב למקום מגוריהם בבקשה לסעד, ללא צורך בתיאום מועד מוקדם. בהקשר זה לא מצאתי כל הסבר בהודעת המבקשים מיום 12.2.2023, מדוע לא נעשה ניסיון נוסף מטעמם לפעול בדרך זו. לא למותר לציין כי חזקה על המשיב כי ככל שאכן ייעשה ניסיון כאמור, זה ייבחן בנפש חפצה (במובן זה שייערך למבקשים תחקור). אין צריך לומר שאינני נוקטת כל עמדה באשר לבקשה למתן צו ביניים עצמה ולעתירתם של המבקשים לגופה, שעודן תלויות ועומדות בפני בית המשפט המחוזי.

7.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. במכלול הנסיבות, ובמידה רבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.