בר"מ 1418/15 מדינת ישראל נ. שולמית סלם

בשלב זה ובהמלצתנו הסכימה המשיבה לקבלת הערעור וזאת לאחר שהערנו כי המשיבה לא בחרה בהליך המתאים אף שהעלתה סוגיה חשובה אשר בית משפט זה כבר נתן עליה את הדעת בבג"ץ 9155/06 רוזנמן נ' שר המשפטים ובעקבות אותה עתירה אף מינה שר המשפטים צוות בדיקה לבחינת הנושא, שהמליץ עוד בשנת 2009 להביא לשוויון בין האגרות הנגבות בבתי הדין הדתיים ובבתי המשפט למשפחה על ידי העלאה מסוימת של סכום האגרות הנגבות בבתי הדין הדתיים והפחתה מסוימת של האגרות הנגבות בבתי המשפט למשפחה.

מאז ככל הנראה לא נעשה דבר לקידום ההמלצות ויישומן ויש להצטער על כך. בהודעה המעדכנת שהגישה המערערת בפנינו ביום 19.11.2015 הודיעה אמנם המדינה כי שרת המשפטים חתמה על טיוטה לתיקון תקנות האגרות בשני סוגי הערכאות ואף כי מדובר בצעד ראשון ובתהליך שעוד ייארך, יש לברך על כך ולקוות כי הנושא יקודם מעתה ללא דיחוי.

אנו סבורים כי במקרה חריג זה ואף שהערעור מתקבל והחלטתו של בית המשפט קמא מתבטלת, יש להותיר בידי המשיבה את ההוצאות ושכר-הטרחה שנפסקו לזכותה שם ושולמו לה על ידי המדינה, וכן אנו סבורים כי במקרה חריג זה יש להוסיף עליהם סכום נוסף בסך 20,000 ש"ח כהוצאות בערכאתנו.