בר"מ 1534/18 עיריית בני ברק נ. ניידות חב"ד בע"מ ( חל"צ)

1.

המבקשת 1, עיריית בני ברק (להלן: העירייה ), פרסמה הזמנה לציבור בדבר הגשת בקשות להקצאת מקרקעין או מבנים בתחומה. המשיבה 1 הגישה בקשת הקצאה שנדחתה על ידי ועדת ההקצאות של העירייה (להלן: בקשת ההקצאה ו הוועדה ). התנגדות המשיבה 1 בהתייחס להחלטות נוספות שהתקבלו בגדר הליך ההקצאה

נדחתה אף היא תוך שנקבע, בעניינה הפרטני של המשיבה 1, כי הוועדה תפנה אליה להשלמת נתונים חסרים בבקשה. בסמוך לאחר מכן, הגישה המשיבה 1 עתירה מינהלית הן בעניין דחיית התנגדותה, הן בעניין החלטת הוועדה להקצות קרקעות למשיבות 9-3 לפנינו, ובצדה בקשה למתן צו ביניים. בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ד"ר ק' ורדי ) נעתר לבקשה ונתן צו ביניים האוסר על ביצוע כל פעולה להקצאת מקרקעין למשיבות 9-3, ובכלל זאת על הגשת הסכמי ההקצאות לאישור מועצת העירייה ושר הפנים. להחלטה זו מכוונת הבקשה שלפניי, שבה טוענת העירייה כי לא היה מקום להורות על צו הביניים, הן נוכח התחייבותה שלה כי תקצה קרקע למשיבה 1 ככל שיימצא כי זו זכאית להקצאה, הן בשל כך שהחלטת העירייה ממילא אינה סופית, והיא אף כפופה לאישור מועצת העיר ושר הפנים.

2.

דין הבקשה להידחות בהיעדר עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא. בית המשפט לעניינים מינהליים קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה 1, בשים לב לכך שטרם נחתמו הסכמי הקצאה עם המשיבות 9-3 ואלה טעונים אישורו של שר הפנים. עוד צוין בהחלטתו כי במסגרת עתירות מינהליות נוספות שהשיגו על הליך הקצאת הקרקעות בעירייה ניתנו צווי ביניים המונעים את המשך קידום ההקצאות, וגם לכך יש ליתן משקל. נוכח דברים אלה ועל מנת למנוע מצב של "מעשה עשוי", מצא בית משפט קמא להורות על צו הביניים כאמור, כדי שלא לסכל את בירור הטענות בעתירה. על רקע קביעות אלו, ובשים לב למסקנת בית משפט קמא כי המשיבות דשם, ובהן גם העירייה, לא הצביעו על נזק שייגרם להן כתוצאה מהיעתרות לבקשה למתן צו ביניים, איני סבור כי הבקשה שלפניי הניחה עילה למתן רשות לערער וזאת גם מבלי שאביע עמדה בדבר סיכויי העתירה. עוד אעיר, אשר לטענות המקדמיות שבפי העירייה, כי אלו שמורות לה ותתבררנה במסגרת הדיון בעתירה (כפי שציין בית משפט קמא), ומשכך – גם אלו אינן מגלות לדעתי עילה למתן רשות לערער.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.