בר"מ 1576/05 שלג לבן (1986)בע"מ נ. עיריית עכו

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (השופט מ' נאמן ) מיום 12.1.05, אשר דחה בקשה לצו ביניים האוסר על המשיבה 1 להתקשר עם המשיבה 2 בחוזה על בסיס תוצאות מכרז שערכה.

המשיבה 1 (להלן: עיריית עכו ) ערכה מכרז לעבודות ניקיון וטיאוט בעיר עכו (להלן: המכרז ), בו השתתפו המבקשת והמשיבות 2 ו-3. בעקבות זכייתה של המשיבה 2 (להלן: חברת ניר ) במכרז עתרה המבקשת לבית המשפט המחוזי. יחד עם עתירתה הגישה המבקשת גם בקשה לסעד זמני נגד מימוש תוצאות המכרז. המבקשת טענה בעתירתה, בין היתר, כי חברת ניר לא עמדה בתנאי המכרז מאחר שלא הציגה ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות במתן השירותים הדרושים בערים בהן 50,000 תושבים לפחות, כדרוש במכרז, ומאחר שערכה בניגוד להוראות המכרז שינויים בתנאי הנספח הביטוחי.

בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את הבקשה לסעד זמני. בתוך כך קיבל בית המשפט המחוזי את טענת עיריית עכו כי דרישת הניסיון הקבועה במכרז מכוונת לכך שהמציעים יהיו בעלי ניסיון במתן השירותים הנדרשים בערים בהן 50,000 תושבים לפחות, אך אינה מחייבת כי המציעים יהיה בעלי ניסיון בניקיונן של ערים כאלו בשלמותן. בית המשפט קבע כי פרשנות אחרת הייתה מצמצמת מאוד את מספר המציעים הפוטנציאליים, מה גם שאף המכרז עצמו אינו מתייחס לניקיון העיר עכו בשלמותה, שכן ניקיון העיר העתיקה אינו כלול בו. בנוסף קיבל בית המשפט המחוזי את ההסברים שנתנה חברת ניר לעניין השינויים שהוכנסו בנספח הביטוחי וקבע כי אינם מהווים הפרה של תנאי המכרז. חברת ניר הבהירה, כי בנספח הביטוחי של חברת הביטוח "איילון" נמחקו הסעיפים המאשרים כי חברת הביטוח ערכה לה ביטוחי חובה וביטוחים לצדדי ג', מאחר שביטוחים אלה נערכו על ידי חברת ביטוח אחרת, ולנספח הביטוחים צורף אישור מתאים מטעמה בהתייחס לנקודה זו. עוד הבהירה חברת ניר כי מנספח הביטוחים נמחק החלק הקובע כי הביטוח יתחדש מאליו מידי שנה משום שחברת הביטוח לא יכלה להתחייב כי היא זו שתוסיף לבטח את חברת ניר גם לאחר תום תקופת הביטוח.

בבקשת רשות הערעור שבפניי שבה המבקשת וטוענת כי חברת ניר אינה עומדת בתנאי המכרז. המבקשת מנמקת בהרחבה מדוע יש לפרש את דרישת הניסיון הקבועה במכרז כמכוונת לניסיון בניקוין של ערים בנות 50,000 תושבים ולא בניקיון מתחמים בערים בסדר גודל זה ומוסיפה כי אין בפרשנות המוצעת על ידה כדי להוביל לצמצום רב מידי של מספר המציעים הפוטנציאליים. המבקשת טוענת כי חברת ניר אינה עומדת בדרישת ניסיון זו ואף לא בדרישת הניסיון בפרשנותה המצמצמת, אשר התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי. כמו כן מלינה המבקשת נגד אי פסילת הצעת חברת ניר על רקע השינויים שהכניסה בנספח הביטוחי, בציינה כי במכרזים קודמים שערכה נהגה עיריית עכו להקפיד הקפדה יתירה על דרישה זו. בנוסף מדגישה המבקשת כי בית המשפט המחוזי כלל לא התייחס לטענותיה באשר לפגם מהותי נוסף שנפל בהצעתה של חברת ניר, מאחר שצירפה את המסמכים המעידים על ניסיונה המקצועי רק לאחר חלוף המועד להגשת ההצעות.

בתגובתה סומכת עיריית עכו ידיה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. העיריה חוזרת על טענותיה בפני בית המשפט קמא ומציינת כי הפרשנות המוצעת על ידי המבקשת לתנאי בדבר הנסיון הקודם היתה מובילה להגבלה לא רצויה של מספר המשתתפים במכרז. אשר לטענת המבקשת בדבר צירופם המאוחר של המסמכים המעידים על נסיונה של חברת ניר, עיריית עכו טוענת כי מאחר והמסמכים היו מצויים בידי חברת ניר עת הוגשה הצעתה, אין לפסול את ההצעה אך בשל כך שכתוצאה מטעות צורפו מסמכים אלה מאוחר יותר. חברת ניר, מצידה, שבה וטוענת כי היא עומדת בכל תנאי המכרז וכי לא נפלה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כל טעות המצדיקה התערבות של בית משפט זה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שצורף להן באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה שלפניי מתייחסת להחלטת בית המשפט המחוזי שלא ליתן למבקשת סעד ביניים של עיכוב מימוש זכיית חברת ניר במכרז. בשלב זה של ההליכים איני רואה צורך לנקוט עמדה ביחס לטענות המבקשת לגופן, ואף לא להביע דעה ביחס לסיכויי העתירה להתקבל. ראשית, יצויין שנימוקי בית המשפט קמא לדחיית הבקשה נראים על פניהם כמבוססים; שנית, וזה הטעם העיקרי לדחיית הבקשה, זמן רב חלף בין יום מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי ב-12.1.05 לבין היום שבו הובאה הבקשה בפניי (בין היתר, בשל בקשת בא כוח המבקשת להארכת מועד להגשת עירבון). במשך הזמן החלה חברת ניר לספק את השירותים נשוא המכרז; בנסיבות שנוצרו איני מוצאת לנכון להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ולשנות את המצב בטרם תוכרע העתירה לגופה. זאת ועוד, הצדדים לא העלו בפניי טענות המתייחסות למאזן הנוחות, אך נראה כי בהתחשב בטיבם של השירותים נשוא המכרז, מאזן הנוחות מכריע את הכף לטובת המשיבים. זאת ועוד, באי מתן צו הביניים אין כדי לסכל את בירור ההליך העיקרי.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 1 ו-2 בסך כולל של 5,000 ₪ לכל משיבה.