החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בר"מ 162/12 עמותת תל גיבורים אגודה חברתית נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · ביטול החלטת מחיקה של ערעור מנהלי בשל איחור בהגשת בקשה לביטולבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, שדחתה בקשה לביטול פסק דין שמחק ערעור מנהלי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטה שדחתה בקשה לביטול מחיקת ערעור מנהלי בעניין ארנונה. הבקשה לביטול הוגשה באיחור של כשישה חודשים, והיעדר ייצוג אינו מהווה כשלעצמו טעם מיוחד להארכת מועד. גם לגופו של עניין, לא הוצגה תשתית מספקת לסיכויי הערעור שנמחק.

העובדות

המבקשים, עמותה ומייסדה, הגישו ערעור מנהלי בעניין פטור מארנונה. לאחר דחיית דיון ולא הודעה על מועד חלופי, נמחק הערעור. הבקשה לביטול המחיקה הוגשה כחצי שנה לאחר מתן ההחלטה, וטענו להיעדר ייצוג משפטי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבטל החלטה למחיקת ערעור מנהלי בשל אי הודעה על מועד דיון חלופי, כאשר הבקשה לביטול הוגשה באיחור של כחצי שנה?
  2. 2.האם היעדר ייצוג משפטי מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת בקשה לביטול החלטה?
  3. 3.אילו אמות מידה יש לבחון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בשל התנהלות דיונית לקויה של בעל דין?

הלכות

  1. 1

    סטייה ממועד הקבוע בדין מחייבת קיומו של טעם מיוחד שיירשם, והיעדר ייצוג אינו מהווה כשלעצמו טעם מיוחד שכזה

    ״נקודת המוצא היא כי בעל דין נדרש לקיים את המועדים הקבועים בדין לשם הגשת בקשה לבית המשפט״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    היעתרות לבקשה לביטול פסק דין שניתן בשל התנהלות דיונית לקויה של בעל דין מחייבת עמידה בשתי אמות מידה מצטברות: הסיבה להתנהלות המחדלית וסיכויי הצלחת ההליך המקורי לגופו

    ״היעתרות לבקשה לביטול פסק דין שניתן בשל התנהלות דיונית לקויה של בעל דין מחייבת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ביטול החלטה
  • מחיקת ערעור
  • איחור
  • טעם מיוחד
  • היעדר ייצוג
  • סיכויי הצלחת ההליך
  • התנהלות דיונית לקויה
  • בקשת רשות ערעור
  • ארנונה
  • בית משפט לעניינים מינהליים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בר"ם

162/12

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשים:

1. עמותת תל גיבורים אגודה חברתית

2. זבולון עוזיהו

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. עיריית ת"א

3. מנהל הארנונה בעיריית ת"א

4. ועדת הערר לעינייני ארנונה

בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת מ' אגמון-גונן) בתיק עמ"נ

203/08

מיום 16.12.2011

בשם המבקשים:

עו"ד אביעד כהן

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת מ' אגמון-גונן ) שדחתה בקשה לביטול פסק דין שמחק את ערעורם המנהלי של המבקשים.

1.

המבקשים הם עמותה ללא כוונות רווח ומייסדהּ. בין המבקשים לבין עיריית תל אביב-יפו (המשיבים 4-2) נתגלעה מחלוקת בנושא פטור מארנונה עבור נכס שהחזיקה העמותה. ביום 20.5.2008 הגישו המבקשים ערעור מנהלי בנוגע למחלוקת דנן לבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת מ' אגמון-גונן ). ביום 8.3.2009 נעתר בית המשפט קמא לבקשתו של בא-כוחם של המבקשים לפטור אותו מייצוגם, וקבע כי הדיון בערעור יידחה ליום 13.7.2009. ביום 12.7.2009 הגיש המשיב 1, שר הפנים, בקשה לדחיית מועד הדיון. בית המשפט קיבל את הבקשה והורה לצדדים להמציא מועדים מוסכמים לדיון חלופי (להלן: החלטת הדחייה ). ביום 19.3.2011 קבע בית המשפט קמא כי משלא הודיעו הצדדים כאמור בהחלטתו הקודמת, ונוכח הזמן הרב שחלף, יימחק הערעור (להלן: החלטת המחיקה ). ביום 11.9.2011, כחצי שנה ממועד מתן פסק הדין, הגישו המבקשים בקשה לביטול החלטת המחיקה. לאחר שעיין בתשובת המשיבים, דחה בית המשפט קמא את הבקשה.

2.

המבקשים טוענים כי הוראת בית המשפט קמא להמצאת מועדים מוסכמים לדיון במסגרת החלטת הדחייה לא הומצאה להם, אלא רק לבא-כוחם הקודם, ושכתוצאה מכך התעכבה תשובתם להמצאת מועד לדיון. כן טוענים המבקשים כי בקשתם לביטול החלטת המחיקה הוגשה רק בחלוף כחצי שנה ממועד מתן ההחלטה כתוצאה מהיעדר ייצוג משפטי. נוכח הדברים, טוענים המבקשים כי טעה בית המשפט קמא משסירב לבקשתם לבטל את מחיקת הערעור.

3.

דין הבקשה להידחות. בקשת המבקשים היא למתן רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין. תקנה 40 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 קובעת כי בקשה לביטול החלטה תוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 7 ימים ממועד ההמצאה לצדדים. הבקשה לביטול המחיקה הוגשה באיחור של כ שישה חודשים . המבקשים אמנם מלינים על כך שפסק-דינו של בית המשפט קמא נשלח לבא-כוחם הקודם שחדל מלייצגם, אולם אף לגרסתם הועבר אליהם פסק הדין בהמשך. יתרה מזאת, המבקשים קיבלו בחזרה את סכום העירבון ואת האגרה אשר הפקידו עוד בחודשים אפריל ומאי לשנת 2011. אף בכך היה די בכדי ללמדם כי ערעורם נמחק, וזאת למצער ארבעה חודשים עובר להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. לשיטת המבקשים נגרם העיכוב בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין כתוצאה מהיעדר ייצוג משפטי. אולם, נקודת המוצא היא כי בעל דין נדרש לקיים את המועדים הקבועים בדין לשם הגשת בקשה לבית המשפט. כתוצאה מכך, נקבע הכלל שלפיו סטייה ממועד הקבוע בדין מחייב את קיומו של "טעם מיוחד" שיירשם (בש"א 3294/09 בריסק נ' בן איון , פסקה 12 (לא פורסם, 15.9.2011)). כן נקבע כי היעדר ייצוג אינו מהווה, כשלעצמו, טעם מיוחד שכזה (בש"א 7716/97 ווינשטיין נ' ליברמן (לא פורסם, 25.1.1998)). למעלה מן הצורך אציין כי גם אם הייתי נכון לבחון את ההחלטה למחוק את הערעור לגופה על יסוד אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, לא היה מקום לקבל את הבקשה. היעתרות לבקשה לביטול פסק דין שניתן בשל התנהלות דיונית לקויה של בעל דין מחייבת עמידה בשתי אמות מידה מצטברות: האחת, הסיבה להתנהלות הדיונית המחדלית; והשנייה, סיכויי הצלחת ההליך המקורי לגופו, כאשר יש ליתן לרכיב זה משקל רב בבחינת הבקשה (ע"א 6345/11 מינהל מקרקעי ישראל נ' יומטוביאן , פסקה 6 (לא פורסם, 15.5.2012)). דא עקא, שהבקשה שלפניי אינה כוללת, בנפרד מאמירות כלליות בנושא זה, תשתית מפורטת ממנה ניתן ללמוד על סיכויי הערעור שנמחק. כן הוחסרו מהבקשה פרטים ומסמכים רלוונטיים לתיאור הנסיבות בהן נתקבלה ההחלטה המקורית בדבר מחיקת הערעור. בנסיבות אלו, לא הרימו המבקשים את הנטל להראות כי יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12001620_M05.doc

אצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1סטייה ממועד הקבוע בדין מחייבת קיומו של טעם מיוחד שיירשם, והיעדר ייצוג אינו מהווה כשלעצמו טעם מיוחד שכזה
  2. 2היעתרות לבקשה לביטול פסק דין שניתן בשל התנהלות דיונית לקויה של בעל דין מחייבת עמידה בשתי אמות מידה מצטברות: הסיבה להתנהלות המחדלית וסיכויי הצלחת ההליך המקורי לגופו