בר"מ 184-24 בר"מ 184-24

הבקשה להפקדת התחייבות עצמית חלף ערובה – בשים לב לכך שהמשיבים 1 אינם מתנגדים לבקשה ולכך שיתר המשיבים בחרו שלא להשיב לה, המבקשת רשאית להפקיד התחייבות עצמית חלף ערובה בהליך.

הבקשה להגדלת היקף עמודי הערעור – כפי שנפסק בעבר, הפעלת סמכותו של בית המשפט בערעור להגדלת היקף גוף הערעור תישמר למקרים מיוחדים בלבד – שהם החריג ולא הכלל – וזאת בשים לב למטרותיהן של התקנות "למגר את התופעה של שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לנדרש, באופן המקשה לאתר את השאלות השנויות במחלוקת ומביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר ולהתשת הצד שכנגד שלא לצורך" (ראו: דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בעמ' 12; בש"א 433/21 לוי נ' לוי, פסקה 3 (26.1.2021); ע"א 122/21 עורב טכנולוגיות 1977 בע"מ נ' פקיד שומה חולון, פסקה 7 (28.2.2021); ער"א 5257/21 SKS Holdings LLC נ' עמיטק ניהול ופיתוח נכסי נדל"ן בע"מ, פסקאות 15-7 (19.8.2021)).

לאחר העיון בפסק הדין מושא בקשת רשות הערעור (המונה 30 עמודים) ובבקשת רשות הערעור עצמה, העומדת על סך של 15.5 עמודים "נטו" (בתוספת של 2.5 עמודים של כותרת ההליך ופסקאות מבוא), הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

המבקשת מציינת בבקשת רשות הערעור כי ההליך דנא אינו נסב על כלל הסוגיות שנדונו בפסק הדין קמא, אלא אך ורק על קביעותיו לעניין "תחום תכנית תת"ל 2". אמנם, בהקשר זה נטען כי מדובר בסוגיה תקדימית וייחודית בעלת השלכות רוחב, ואולם המבקשת לא הצביעה על מורכבות יוצאת דופן המצריכה את הגדלת ההיקף המבוקשת. משכך, ובהינתן הדרישה ל"טעמים מיוחדים" לצורך חריגה ממגבלת ההיקף הקבועה בתקנות סדרת הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), לא שוכנעתי כי מגבלת ההיקף הקבועה בתקנות תפגע ביכולתה של המבקשת להציג את טענותיה כראוי ביחס לסוגיה הממוקדת האמורה.

על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תשיב למבקשת את בקשת רשות הערעור, והיא תגיש בקשת רשות ערעור מתוקנת בהתאם למגבלת ההיקף הקבועה בתקנות, עד ליום 11.2.2024.