בר"מ 1937/21 פלוני נ. מדינת ישראל- משרד החקלאות ופיתוח הכפר השירותים הוו

1.

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 11.3.2021 (עת"ם 22906-03-21, השופט ד' צרפתי ). בית המשפט המחוזי קבע כי העתירה שהגישו המבקשים איננה מצויה בגדר סמכותו המקומית, ובהמשך לכך דחה בקשה שהוגשה למתן צו ארעי בגדרה של העתירה.

2.

המבקש 1 (להלן: המבקש ) הוא הבעלים של המבקשת 2, חברה המפעילה מתקן לפירוק עופות ובהמות בעיר נצרת (להלן: המתקן ). מקורו של ההליך דנן בהודעה מיום 1.3.2021 שנמסרה למבקש על-ידי הרופאה המפקחת על המתקן מטעם המחלקה לפיקוח על מוצרים מן החי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן: המחלקה לפיקוח ). בהודעה צוין כי על רקע סירובו של המבקש להכניס רופאים מפקחים למתקן, נאסר עליו לשווק ממנו מוצרים, עד שלא יבוצעו "פעולות מתקנות מספיקות". במקביל, נשלח למבקש זימון לשימוע, שהתקיים בסופו של דבר ביום 7.3.2021. על-פי האמור בבקשה, בתום השימוע סוכם כי המבקש יודיע למחלקה לפיקוח עד ליום 8.3.2021 מהי עמדתו בכל הנוגע לדרישה להחליף את רופאת המתקן. בהתאם לכך, למחרת שלח המבקש מכתב למחלקה לפיקוח ובו חזר על עמדתו וטענותיו.

3.

בטרם התקבל מענה לפניה זו, ביום 10.3.2021 הגישו המבקשים עתירה מינהלית כנגד ההחלטה מיום 1.3.2021. בעתירה נטען כי לא ניתנה למבקש זכות שימוע כדין בטרם קבלת ההחלטה. כמו כן נטען כי המבקש לא סירב להכניס רופאים מפקחים למתקן באופן גורף, וסירובו נגע לרופאה ספציפית אשר לטענת המבקש הגישה כנגדו תלונה שקרית במשטרה. בצד העתירה הוגשו בקשה למתן צו ביניים ובקשה דחופה למתן צו ארעי שנסבו בעיקרו של דבר על ביטול האיסור שהוטל על המתקן לשיווק מוצרים.

4.

ביום 11.3.2021 קבע בית המשפט המחוזי כי הסמכות המקומית לדון בעתירה נתונה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בהתחשב בכך שההחלטה הנתקפת בה התקבלה וניתנה במשרדי המשיבה בבית דגן. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי אין הצדקה ליתן צו ארעי כמבוקש קודם להעברת ההליך לבית המשפט המוסמך. זאת, כך נקבע, מאחר שלא התרשם כי הצו דרוש למניעת נזק בלתי הפיך, שאינו ניתן לפיצוי כספי. כמו כן צוין, כי בנסיבות העניין ומאחר שהבקשה כרוכה בהיבטים עובדתיים, יש להידרש לעמדת הצד שכנגד בטרם תתקבל החלטה בעניין. בית המשפט המחוזי הוסיף כי בית המשפט המחוזי המוסמך שאליו יועבר הדיון יקבל את ההחלטות הרלוונטיות בעניין הסעדים הזמניים בהתאם לשיקול דעתו.

5.

להשלמת התמונה יצוין כי התיק אכן הועבר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד וביום 14.3.2021 ניתנה על-ידו החלטה המורה כי המשיבה תגיב לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 28.3.2021 (השופט א' סטולר ).

6.

הבקשה דנן נסבה על ההחלטה לדחות את הבקשה לצו ארעי. המבקשים טוענים כי עקב החלטת המשיבה לאסור על שיווק מוצרים מהמתקן נגרמו להם נזקים הנאמדים בשלב זה בסך של מיליון שקלים, ועוד היד נטויה. המבקשים מדגישים כי כך נגרם נזק אף לעובדי המתקן ובני משפחותיהם, וזאת בתקופה מאתגרת מבחינה כלכלית על רקע משבר הקורונה. עוד נטען, כי החלטת המשיבה נעוצה בבקשתו של המבקש להחליף את הרופאה המפקחת על המתקן – פעולה פשוטה באופן יחסי שאינה צפויה לגרום נזק למשיבה או לבריאות הציבור.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, התערבות של ערכאת הערעור בהחלטותיה של הערכאה הדיונית הנוגעות לסעדים זמניים תיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו: בר"ם 8325/14 בן רז השקעות ופיתוח בע"מ נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה – מחוז צפון , פסקה 15 (29.12.2014); בר"ם 7480/15 אבו ליל נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה , פסקה 11 (18.11.2015)). הדברים אמורים בפרט כאשר מדובר בהחלטה הדוחה בקשה לצו ארעי במעמד צד אחד – מבלי שהתקבלה עדיין הכרעה לגופה של הבקשה למתן צו ביניים (ראו: בר"ם 9232/20 לחובר נ' עיריית רחובות , פסקה 6 (31.12.2020)). כמפורט לעיל, הטיפול בתיק הועבר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד אשר הורה על הגשת תשובה לבקשה למתן צו ביניים. לאחר קבלת התשובה – יידונו טענות הצדדים לגופן ובית המשפט המחוזי יכריע בהן כחכמתו. למותר להוסיף כי ככל שהמבקשים סבורים כי קיימת דחיפות מיוחדת לדון בבקשה, הם רשאים להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי. הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה אינה הדרך הנכונה לפעול בעניין.

8.

אשר על כן: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.