בר"מ 196/02 טיולי א.ראם בע"מ נ. עיריית ראשל"צ

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט י' זפט) שבה דחה את בקשת העותרת (המבקשת כאן) לצו מניעה זמני האוסר על המשיבה להפסיק את העסקת המבקשת בשירותה והאוסר עליה לנהל משא ומתן עם מגישי ההצעות למכרז 38/01.

העתירה הוגשה בעקבות החלטת המשיבה להפסיק את התקשרותה עם המבקשת לביצוע הסעות עבור מינהל החינוך, ולפסול את הצעתה במכרז 38/01 שעניינו ביצוע הסעות עבור המינהל לשילוב חברתי. החלטה זו נתקבלה אצל המשיבה על רקע ליקויים שונים שהתגלו, לטענתה, בעבודת המבקשת.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. השאלות שבמחלוקת הן שאלות עובדתיות בעיקרן. באשר לצו המניעה לעניין המכרז, ככלל, על בית המשפט להתמקד בבחינת סיכויי העתירה, ואם קיים סיכוי לכאורי לקבלת העתירה או שעל פניה מגלה היא עילה המצדיקה את ברורה, עליו ליתן צו מניעה, לעיתים יעשה כן בכפוף לערובות מתאימות. בענייננו בחן בית המשפט קמא שאלה זו בהליך נשוא הבקשה, ולא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו לעניין זה, לפיכך אין מקום ליתן רשות ערעור. באשר לשאלת הפסקת ההתקשרות עם המבקשת, השופט קמא סבר כי עניינה של העתירה אינו בגדר סמכותו בשל היותה נשלטת על ידי דיני החוזים. לעניין זה אעיר, שככלל משבאה בפני בית המשפט עתירה המעוררת שאלות מעורבות מתחום דיני החוזים ומהתחום המינהלי, מן הראוי שבית המשפט ידון בעניין על כל היבטיו ולא יפצל את הדיון או יעבירנו. בוודאי שלא היה מקום לעשות כן נוכח החלטת בית משפט השלום שניתנה ביום 25.11.01, בה נקבע שהבקשה לצו מניעה תועבר לבית המשפט לעניינים מינהליים. עם זאת, לאחר שעיינתי בטענות המפורטות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי לגופה של הבקשה אי מתן צו המניעה לעניין הפסקת ההתקשרות, אינו מצדיק מתן רשות ערעור.

אשר על כן הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.