בר"מ 201/14 סיעת ראשון ביתנו נ. משרד הפנים

1.

האם נפלו טעויות בספירת הקולות בבחירות שהתקיימו למועצת העירייה של ראשון לציון? כמו כן, האם נפל פגם בהחלטה לדחות את ערעור הבחירות שהוגש בעניין זה? אלה השאלות שעמדו במרכז הבקשה שבפני.

התשתית העובדתית וההליכים עד כה

2.

ביום 22.10.2013 נערכו הבחירות לרשויות המקומיות. המבקשת 1, סיעת ראשון ביתנו (להלן: המבקשת 1 או הרשימה ), זכתה ב-3,481 קולות אשר זיכו אותה במנדט אחד במועצת העיר. למבקשת היו חסרים 13 קולות נוספים כדי לזכות במנדט נוסף במועצה.

3.

לאחר פרסום תוצאות הבחירות הגישו שתי המבקשות, הרשימה והעומדת בראשה, גב' לימור ברזילאי, ערעור בחירות לבית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עמ"נ 54656-11-13, השופטת ז' בוסתן ) לפי סעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות ). בערעור התבקש בית המשפט קמא לתקן טעויות סופר שנפלו לטענת המבקשות בפרוטוקולים של מספר קלפיות ואשר תיקונן היה מוביל, לשיטת המבקשות, להוספת 8 קולות לזכותה של הרשימה. בנוסף, התבקש בית המשפט קמא להורות על ספירה חוזרת של הקולות ב-11 קלפיות שונות מחמת ליקויים שנפלו, לטענת המבקשות, בהליך ספירת הקולות בהן. לטענת המבקשות הספירה החוזרת הייתה מקנה להן 22 קולות נוספים.

4.

בית המשפט קמא דחה את הערעור בפסק דינו מיום 27.12.2013 – על הסף ולגופו.

5.

דחיית הערעור על הסף התבססה על כך שהמבקשות לא צירפו כמשיבות בערעור את הרשימות המיוצגות במועצת העירייה ושהיו עלולות להיפגע מקבלת הערעור, בניגוד להוראות סעיף 72(ד) לחוק הבחירות, לפיו "כל אדם שמערערים על בחירתו" יהיה משיב בערעור בחירות. בית המשפט קמא קבע כי המבקשות יכלו לדעת עוד בעת הגשת הערעור אלו הן הרשימות שעלולות היו להיפגע מקבלתו, על בסיס עיון בפרסום של תוצאות הבחירות ברשומות. בית המשפט קמא המשיך וקבע, כי גם אם היה מקבל את טענת המבקשות לפיה רק עם הגשת עיקרי הטיעון מטעם המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים ) נודע להן איזוהי הרשימה שהייתה עלולה להיפגע מקבלתו של הערעור, הרי שהן השתהו בהגשת הבקשה לצירופה כמשיבה, בהתחשב בכך שבקשה זו הוגשה רק 5 ימים לאחר הגשת עיקרי הטיעון מטעם המשיבים, ערב הדיון שנקבע במעמד הצדדים.

6.

לגופו של עניין, קבע בית המשפט קמא כי הערעור שהגישו המבקשות אינו מבוסס על אף אחת מן העילות המנויות בסעיף 72 לחוק הבחירות וכי הסעד שהתבקש – ספירה חוזרת ב-11 קלפיות – אינו אחד מהסעדים המנויים בסעיף 73 לחוק כסעדים שאותם מוסמך להעניק בית המשפט במסגרת ערעור בחירות. בית המשפט קמא הוסיף כי את חששן של המבקשות שנפלה טעות בספירת הקולות היה עליהן להקדים ולברר באמצעות הגשת בקשה לעיון בפתקי הצבעה לפי סעיף 96א לחוק הבחירות, ולא באמצעות הגשת ערעור בחירות המבוסס על "הערכות ספקולטיביות". עוד נקבע כי מכל מקום טענת המבקשות לפיה נגרעו להן 8 קולות בשל טעות בחישוב אינה יכולה להועיל להן, שכן על-מנת שהרשימה תקבל מנדט נוסף נדרשו לה לפחות עוד 13 קולות נוספים.

בקשת רשות הערעור

7.

הבקשה שבפני למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא הוגשה מכוחו של סעיף 73(א) לחוק הבחירות. לטענת המבקשות, בית המשפט קמא שגה בכך שדחה את הערעור על הסף מהטעם שלא צורפו לו משיבים רלוונטיים, חרף חשיבותן של הזכויות לבחור ולהיבחר. בהקשר זה, המשיבות טוענות כי רק מעיון בתגובה מטעם המשיבים נודעה להם זהותה של הרשימה העלולה להיפגע מקבלת הערעור, ובשלב זה הן הגישו בקשה לצירופם של רשימה זו וחבר הסיעה מטעמה כמשיבים בערעור הבחירות.

8.

לגופו של עניין, טוענות המבקשות כי בית המשפט קמא שגה בקובעו כי אינו מוסמך להורות על סעד של ספירה חוזרת של קלפיות. לטענתן, הן הצביעו בפני בית המשפט קמא על פגמים מהותיים שנפלו בהליך של ספירת הקולות, פגמים המטילים צל כבד על תוצאות הבחירות. כך, לטענתן, בקלפיות לא נמצאו פרוטוקולים ובחלק מהקלפיות לא צורפו להם גיליונות ספירה. עוד נטען כי במספר גיליונות ספירה התגלו מחיקות "בלתי מוסברות ותמוהות". כך, למשל, בקלפי מס' 96 נרשמו ואז נמחקו 10 קולות לטובת הרשימה. לטענת המבקשות כתוצאה מפגמים אלו נגרעו ממניין הקולות הסופי של הרשימה 22 קולות.

9.

בהחלטתי מיום 2.2.2014 הוריתי למשיבים להגיש תשובה לבקשת רשות הערעור.

10.

המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה על הסף, שכן היא אינה מצביעה על כל שאלה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, אלא נטועה בנסיבות המקרה דנן.

11.

המשיבים מוסיפים וטוענים כי גם לגופו של עניין אין כל עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט קמא. ראשית, הם טוענים כי הסעד של ספירת קולות חוזרת בקלפיות אינו כלול ברשימת הסעדים המפורטים בסעיף 73(ב) לחוק הבחירות שעליהם

מורשה בית המשפט להורות במסגרת ערעור בחירות. לטענתם, ניתן להורות על סעד זה בהסכמת הצדדים או ככלי לבירור או ניהול ההליך (לפי סעיף 8 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לענינים מינהליים ) ותקנה 27 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: תקנות בתי משפט לענינים מינהליים ), אך לא בדרך אחרת. שנית, טוענים המשיבים כי המבקשות לא הצביעו על ליקוי שנפל בהליך ספירת הקולות. המשיבים גורסים כי טענת המבקשות כי לא נמצאו פרוטוקולים של ועדות הקלפי אינה נכונה שכן הפרוטוקולים "קיימים גם קיימים" וחלקם אף צורפו לערעור שהגישו המבקשות לבית המשפט קמא. המשיבים מוסיפים כי המבקשות לא הצביעו על סתירה חזיתית בין גיליונות הספירה לבין הפרוטוקולים של ועדות הקלפי השונות. המשיבים מציינים עוד כי בפרוטוקולים השונים לא נרשמה כל הערה בזמן אמת מצד חבר ועדה או משקיף לפיה נפל פגם כלשהו בספירת הקולות. המשיבים אף עומדים על כך שגיליונות הספירה מהווים אך כלי עזר בידי ועדת הקלפי – הם נכתבים בזמן אמת ובכתב יד ומטבע הדברים עשויים להיות בהם שינויים ומחיקות הנובעים מטעויות. בכל מקרה, לטענת המשיבים, גם אם נפלו אי התאמות בין גיליונות הספירה לבין הפרוטוקולים, המדובר לכל היותר באי-התאמה הנוגעת ל-6 קולות, שאין בה כדי לשנות את תוצאות הבחירות.

12.

בתשובה מטעם המשיבה 4, ועדת הבחירות של העיר ראשון לציון, נטען כי ערעור הבחירות שהוגש לבית המשפט קמא לא הומצא לה ומטעם זה היא לא הגישה תגובה בהליך בבית המשפט קמא. לגופו של עניין, טוענת ועדת הבחירות כי אין מקום לכך שתביע עמדה לגופה של בקשת רשות הערעור משום שתפקידיה העיקריים נוגעים להיבטים מינהליים שעניינם מיקום הקלפיות, מינוי ועדות הקלפי וניהולן האדמיניסטרטיבי, בעוד שיתר הסמכויות בנושאי הבחירות מוקנות למנהלת הבחירות, המשיבה 3.

13.

ביום 27.2.2014 המבקשות הגישו בקשה למתן זכות תשובה על תגובת המשיבים, בקשה שלה נעניתי ביום 5.3.2014. תגובת המבקשות שהוגשה ביום 6.3.2014 חוזרת, בעיקרו של דבר, על הטענות שהועלו על-ידן בבקשת רשות הערעור. המבקשות הוסיפו כי הן לא קיבלו מהמשיבה 3, מנהלת הבחירות בראשון לציון, את כל החומר שהיה בידיה בנוגע לבחירות, ובכלל זה את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי. בנוסף המבקשות הבהירו כי טענתן שלא נמצאו פרוטוקולים של ועדות הקלפי התייחסה לכך שוועדות הקלפי לא מילאו את סעיף 13 לפרוטוקול שבו הן יכולות לפרט את הערות חברי הוועדה או המשקיפים.

דיון והכרעה

13.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובשאר החומרים שהונחו בפני הגעתי לכלל דעה כי דינה להידחות.

14.

כידוע, סעיף 73 לחוק הבחירות קובע כי ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בערעור בחירות יינתן ברשות של שופט של בית המשפט העליון, וזאת בשאלה משפטית בלבד. מכאן, כי לא תינתן רשות ערעור בטענות המכוונות כלפי קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא (ראו: בר"ם 213/14

בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקאות 19 ו-23 (11.2.2014); בר"ם 669/14 רשימת אלהדף נ' רשימת אלאהילה , פסקה 7 (17.2.2014) (להלן: עניין אלהדף ), וההפניות שם). בענייננו, בית המשפט קמא קבע כי טענות המבקשת בנוגע לפגמים בקלפיות היו "ספקולטיביות" ונטענו "בעלמא". לא ראיתי מקום להתערב בקביעות עובדתיות אלו. עיון בערעור הבחירות שהוגש לבית המשפט קמא ובבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית משפט זה מעלה כי אכן המבקשות לא השכילו להצביע על פגמים קונקרטיים שנפלו בספירת הקולות, ושתיקונם יכול היה להקנות לרשימה 13 קולות נוספים, אלא רק העלו טענות כוללניות, שאף התבררו בחלקן כלא מדויקות, כגון שלא נמצאו כלל פרוטוקולים של ועדות הקלפי.

15.

משהגעתי למסקנה כי המבקשות לא ביססו את טענתן שנפלו פגמים בהתנהלותן של ועדות הקלפי שהתערבות בהם יכולה להקנות למבקשות לפחות 13 קולות נוספים, הרי שדין הבקשה להידחות.

16.

בכך מתייתר הדיון בסוגיות המשפטיות שעלו בבקשה – בכל הנוגע

למקרים שבהם ידחה בית המשפט ערעור בחירות על הסף בשל אי צירוף משיבים רלוונטיים וכן לסמכותו של בית המשפט להורות על ספירת קלפיות מחודשת. אף על פי כן, ראיתי לנכון להוסיף כמה הערות בעניין זה במבט צופה פני עתיד, גם אם למעלה מן הצורך. זאת, בשים לב לכך שבענייני בחירות בתי המשפט נדרשים להכריע במהירות בשאלות המתעוררות ובשל כך שאלות שיש להן חשיבות מעשית רבה ואף צפויות להתעורר בעתיד אינן זוכות לדיון (ראו והשוו: בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון , פ"ד נג(5) 241, 250 (1999)).

17.

צירוף צדדים רלוונטיים בערעור בחירות – כלל ידוע הוא כי על עותר לבג"ץ או לבית המשפט לעניינים מינהליים חלה חובה לצרף לעתירתו את הצדדים הרלוונטיים שעלולים להיפגע מקבלתה (ראו: תקנה 6 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים; עע"מ 6881/07 ברגר נ' המועצה האזורית עמק חפר , פסקה 19 (14.6.2010), וההפניות שם). הטעמים לכלל זה הם ברורים מאליהם – מתן הזדמנות לצד העלול להיפגע מקבלת העתירה להציג את טענותיו בפני בית המשפט, וכן פריסת התמונה העובדתית המלאה בהליך המשפטי בטרם תינתן בו הכרעה. כלל זה יפה גם בכל הנוגע לערעורי בחירות, והוא אף נקבע בהקשר זה ב"רחל בתך הקטנה" בסעיף 71(ד) לחוק הבחירות המורה כי "ועדת הבחירות, מנהל הבחירות וכל אדם שמערערים על בחירתו, יהיו משיבים בערעור בחירות".

18.

למעשה, הרציונאלים בבסיס הכלל האמור חלים אף ביתר שאת בנוגע לערעור בחירות, וזאת נוכח החשיבות הנודעת להכרעה בערעורי הבחירות במהירות האפשרית, על מנת לשמור על יציבות וודאות של תוצאות הבחירות (ראו: עע"מ 8617/13 ג'ראייסי נ' מנהל הבחירות בנצרת , פסקה 68 (7.1.2014) (להלן: עניין ג'ראייסי ); בר"מ 86/14 רשימת "בוחרים עפולה" נ' ועדת הבחירות המקומיות עפולה , פסקה 32 (3.3.2014) (להלן: עניין בוחרים עפולה )). השאיפה לסיום מהיר של ההליכים המשפטיים בענייני בחירות מחייבת שבתי המשפט יקפידו באופן מירבי על צירופם של צדדים רלוונטיים לערעור הבחירות עוד בעת הגשתו . אם לא כן, הדבר עלול להביא לסרבול ולהתמשכות ההליכים בערעור. על כן, בענייננו, צדק בית המשפט קמא בדחותו את הבקשה לצירוף צדדים שהוגשה על ידי המבקשות ערב הדיון במעמד הצדדים. קבלת הבקשה במועד זה הייתה מחייבת את בית המשפט קמא לקבל את תגובת המשיבים שצורפו, לדחות את הדיון שנקבע במעמד הצדדים ובכך להאריך במידה ניכרת את משכו של ההליך. למעשה, צירופם של כל הצדדים שעלולים להיפגע הוא ה"אלף-בית" של כל ערעור בחירות. ככל שקיימת אי-בהירות לגבי זיהוי הרשימה שעלולה להיפגע מקבלת הערעור, יש לצרף את כל אלה שקיימת אפשרות כי ייפגעו מכך.

19.

סעדים בערעורי בחירות – פסק דינו של בית המשפט קמא, בכל הנוגע לבקשת הסעד שעניינו ספירת קולות, התייחס לסעיף 73(ב) לחוק הבחירות, המורה כך:

"(ב)

בערעור בחירות רשאי בית המשפט –

(1)

לבטל את הבחירות בכלל או באזור קלפי מסויים ולצוות על עריכתן שנית; אולם בית המשפט לא יבטל בחירות אלא אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות;

(2)

להכריז – מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית – שפלוני לא נבחר חבר המועצה וכי אדם אחר נבחר;

(3)

אם החליט כאמור בפסקה (1), להורות כי ראש הרשות או חברי המועצה, כולם או חלקם, לפי העניין, יועברו מכהונתם, ובלבד שמצא שלראש הרשות או לחברי המועצה, לפי העניין, בעצמם או על ידי אחר, היתה השפעה על הליקוי שבשלו החליט בית המשפט כאמור בפסקה (1)".

20.

בעיקרו של דבר, העמדה הפרשנית שאימץ בית המשפט קמא היא שיש לפרש סעיף זה כממצה את הסעדים שניתן להעניק בערעור בחירות (ובהמשך לכך, שלא ניתן להעניק סעד של ספירה חוזרת של קולות בקלפי). אני סבורה אחרת.

21.

אכן, מטרתו של ערעור בחירות הוא להביא לשינוי בתוצאות הבחירות (בין אם באמצעות עריכת בחירות חדשות ובין אם בהכרזה ש"פלוני לא נבחר חבר המועצה וכי אדם אחר נבחר"), ובהתאם לכך אלו הם גם הסעדים עליהם מורה סעיף 73 לחוק. אולם, לעתים, בית המשפט נדרש לתת סעד מקדים – למשל, סעד שעניינו בדיקת פתקים שנפסלו – קודם שניתן יהיה להחליט בשאלה אם יש מקום לשינוי בתוצאות הבחירות. ניתן להגיע למסקנה זו בשני אפיקים – דיוני ומהותי.

22.

במישור הדיוני – האפשרות להורות על ספירה חוזרת של קולות מבוססת על סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לקבוע את דרך ניהולו של הדיון בערעורי בחירות (ראו והשוו: עניין אלהדף , בפסקה 9) מכוחם של סעיף 8 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים ותקנה 27 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים. בהתאם לכך, כפי שטענה גם הפרקליטות, בית המשפט לעניינים מינהליים יכול להורות על ספירה חוזרת בקלפיות לצורך הכרעה בערעור בחירות תלוי ועומד כסעד "עזר".

23.

במישור המהותי –

את סעיף 73(ב) לחוק הבחירות, יש לקרוא בהמשך ישיר לאמור בסעיף הקודם לו, וליתר דיוק לסעיף 72(א) המורה כך:

"(א)

כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה בטענה –

(1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה;

(2) שהמנדטים לא חולקו כחוק;

(3) שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק;

(4) שהצביעו בוחרים אשר שינו מענם כאמור בסעיף 85א; ובלבד שהליקוי שטוענים עליו לפי סעיף קטן זה עלול היה להשפיע על חלוקת המנדטים".

סעיף 72(א) לחוק מפרט מספר עילות שיכולות להוות בסיס להגשתו של ערעור בחירות. פעמים רבות, אופיין של העילות המפורטות בסעיף 72(א) לחוק הוא כזה שבית המשפט נדרש לתת סעד אשר אינו מוביל, בשלב ראשון, לשינוי בתוצאות הבחירות. כך למשל, בעניין ג'ראייסי הורה בית המשפט על ספירה של קולות שנפסלו שלא כדין – סעד שאינו נזכר בסעיף 73(ב) לחוק. באותו מקרה בית המשפט לא יכול היה להורות על שינוי תוצאת הבחירות מהטעם הפשוט – שבאותו שלב לא היה ידוע האם יש באותם קולות שנפסלו שלא כדין כדי לשנות את תוצאת הבחירות.

24.

אם כן, בית המשפט רשאי לתת בערעור בחירות גם סעדים נוספים על אלה שקבועים בסעיף 73(ב) לחוק, ככל שאלה נגזרים מהעילות שבסעיף 72(א) לחוק, והכול בכפוף למבחנים שנקבעו בפסיקה ביחס למתן סעד בערעור בחירות – הצבעה על ליקוי "היורד לשורשו של עניין, כזה שעלול היה להשפיע על התוצאות בבחירות" (עניין ג'ראייסי , פסקה 55 וההפניות שם).

25.

כמובן, במישור שיקול הדעת, יש להוסיף ולבחון לגופו של עניין האם יש מקום לסעד כזה. ואמנם, ברגיל, לא יהיה מקום לתת סעד של ספירה חוזרת של קלפיות, בהתחשב במעמד הראייתי המיוחד של הפרוטוקול של ועדת הקלפי אשר בו מתועדות, בין השאר, התוצאות של ספירת הקולות (בר"ם 582/14 סאלם נ' ג'ראייסי (11.2.2014), בפסקה 66; עניין בוחרים עפולה , בפסקה 40). על כך יש להוסיף, כי ברגיל דרך המלך להוכחת טענה של ליקוי בספירת הקולות אמורה לעבור דרך הגשת בקשה לעיון בפתקי הצבעה, עוד קודם להגשתו של ערעור הבחירות, וזאת ככלי עזר לביסוס הטענות המועלות בו (ראו: עניין ג'ראייסי , פסקה 70; עניין בוחרים עפולה , פסקה 34). עיון בפתקי ההצבעה, באותם מקרים שבהם בית המשפט מורה עליו, יכול לאפשר להצביע על ליקויים שנפלו בהליך ספירת הקולות, באופן שייתר, לרוב, את הצורך בספירה מחודשת של הקולות בקלפי. אם כן, הסמכות להורות על ספירה חוזרת קיימת, אך במישור שיקול הדעת לא יהיה מקום להורות על כך, אלא במקרים נדירים יחסית, למשל באותם מקרים בהם עורערה מן היסוד האמינות של הפרוטוקול.

סיכום

26.

מכל מקום, כאמור, בנסיבות העניין המבקשות לא ביססו את טענתן שנפלו פגמים בהתנהלותן של ועדות הקלפי, וכבר מטעם זה דין בקשתן להידחות.

27.

המבקשות יישאו בהוצאות המשיבים 3-1 בסך של 10,000 שקל.