בר"מ 2036/22 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 3.3.2022 (עמ"ן 43139-09-21, השופטת הבכירה ג' רביד ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על החלטתה של ועדת הערר הפועלת על-פי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958 (להלן בהתאמה: ועדת הערר ו- חוק שירותי הסעד ) מיום 28.7.2021 .

2.

בתמצית, הבקשה שבפני נסבה על רצונו של המבקש שייערך לו אבחון חוזר, זאת מכיוון שהוא סבור כי אבחנתו (כאדם עם תסמונת אספרגר) אינה נכונה. הוא הגיש בקשה בעניין למחלקה לשירותים חברתיים, וזו סורבה. המבקש הגיש ערר על כך לוועדת הערר, וזה נדחה. הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על החלטתה של ועדת הערר נדחה אף הוא, לאחר שבית המשפט המחוזי בחן את הנושא, ואף שמע את הוריו, הסבורים כי הליך של אבחון חוזר לא ייטיב עם המבקש. בקשת רשות הערעור דנן נסבה על כך. יצוין כי המבקש מייצג את עצמו לאורך ההליכים כולם.

3.

מבלי לפרט, יצוין כי מן הבקשה, כמו גם מההליכים שהתקיימו עד כה, עולה כאב רב, של כלל המעורבים בדבר. אולם, אין מוצא מדחייתה – קודם כול משאינה עומדת באמות המידה הנוהגות בהליכים שמקורם בהחלטה של ועדת ערר הפועלת לפי חוק שירותי הסעד ( ראו: בר"ם 7718/14 זילברברג נ' לשכת הרווחה – סניף תל אביב , פסקה 5 (28.12.2014); בר"ם 7704/18 פלונית נ' המועצה האזורית מגידו , פסקה 14 (1.1.2019)) , ומעבר לך, אף לגוף הדברים לא התרשמתי כי יש בסיס לקבלה.

4.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאו ת. ניתן להתרשם כי טוב יעשו הגורמים המטפלים אם יסבירו למבקש את מהות ההחלטה, ואף יבהירו לו כי אין באבחון כדי לגרוע מיחסם המכבד אליו. המזכירות תעדכן גם את האפוטרופוסים של המבקש בדבר החלטתי זו.