בר"מ 2170/21 karki diwas נ. משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עמ"ן 59344-02-21, השופטת ר' ערקובי ). בית המשפט המחוזי הורה על מחיקת ערעור שהגיש המבקש על החלטתו של בית הדין לעררים הפועל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים ) מיום 13.1.2021, בשל אי תשלום אגרה.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש, אזרח נפאל יליד 1997, נכנס לישראל ביום 8.2.2018 באשרת תייר מסוג ב/2 שתוקפה פג ביום 16.2.2018. המבקש הוסיף לשהות בישראל גם לאחר פקיעת האשרה, וביום 26.3.2018 הגיש בקשת מקלט ליחידת הטיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים, הוא המשיב. לאחר שנערך לו ריאיון ביחידה זו ביום 6.1.2020, הוחלט ביום 29.1.2020 לדחות על הסף את הבקשה בנימוק שזו אינה עומדת באמות המידה שנקבעו לכך באמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951, כ"א 65 (להלן: אמנת הפליטים ).

3.

המבקש הגיש ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים, וזה נדחה. בית הדין לעררים קבע כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב לדחות את בקשת המקלט של המבקש, בהתחשב בכך שהמבקש לא הציג עילת רדיפה מוכרת לפי אמנת הפליטים.

4.

המבקש הגיש ערעור על החלטתו של בית הדין לעררים לבית המשפט המחוזי. בד בבד עם הערעור, המבקש הגיש בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. לבקשה צורף תצהיר מטעם המבקש שבו נטען כי אין לו חסכונות או נכסים, לא בישראל ולא בארץ מוצאו, וכי הוא מתגורר כיום בדירת שני חדרים עם ארבעה שותפים, תמורת שכר דירה חודשי בסך 1,200 לא כולל חשבונות, וזאת על בסיס של תשלום במזומן וללא חוזה שכירות מסודר. כן הצהיר המבקש כי מאז תחילת משבר הקורונה הוא לא עבד במשך תקופות ארוכות, והוסיף כי הוא עובד מדי פעם כעובד מטבח במסעדה, ללא שעות קבועות. כן צוין כי "לפעמים כשיש עבודה אני מרוויח כ-6,000 ש"ח בחודש".

5.

ביום 28.2.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה מבלי להידרש לתגובת המשיב. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי "על פי האמור בבקשה המבקש עובד באופן חלקי ומשתכר 6,000 ש"ח ומשכך לעניין האגרה המבקש לא הרים את הנטל להוכיח כי אין ביכולתו לשלמה". עוד קבע בית המשפט המחוזי כי יש להגיש בקשה נפרדת לעניין העירבון.

6.

ביום 2.3.2021 המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה למתן פטור מעירבון. בו ביום נתן בית המשפט המחוזי החלטה לפיה "בטרם ניתן יהיה להידרש לבקשה זו יש לשלם את האגרה בתיק שטרם שולמה".

7.

ביום 11.3.2021 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת הערעור מאחר שלא שולמה האגרה.

בקשת רשות הערעור והתשובה לה

8.

בבקשה דנן טוען המבקש כי מחיקת הערעור אינה סבירה ואינה מידתית בהתחשב במכלול נסיבות העניין, ובפרט בהתחשב במשבר הקורונה. עוד נטען כי בכך נסתם הגולל על בירור טענותיו של המבקש לגופן מטעמים של חסרון כיס בלבד. המבקש טוען כי בקשתו לפטור מאגרה לוותה בתצהיר מפורט שהבהיר כי במהלך השנה האחרונה הוא לא עבד במשך חודשים רבים. בהתחשב בכך, המבקש סבור כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו שמהתצהיר עולה כי המבקש משתכר 6,000 שקלים בחודש. המבקש חוזר וטוען כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת בעלויות הגבוהות של ניהול ההליך, ומדגיש כי הטענות הניצבות על הפרק נוגעות להגנה על חייו ושלמות גופו.

9.

ביום 22.4.2021 הוריתי על הגשת תשובה לבקשה, וזו הוגשה ביום 5.5.2021. לשיטת המשיב, אין הצדקה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, מאחר שהמבקש לא הרים את הנטל להוכיח כי אין ביכולתו לשלם את האגרה וכן מאחר שההליך אינו מגלה עילה לגופם של דברים. יחד עם זאת, צוין כי לפנים משורת הדין, לנוכח הסוגיה העומדת על הפרק והנסיבות הפרטניות של המקרה, וכן בעטיו של משבר הקורונה – המשיב מותיר את ההחלטה באשר להתערבות בקביעותיו של בית המשפט המחוזי לשיקול דעת בית המשפט.

דיון והכרעה

10.

לאחר ששקלתי את הדברים ובהתחשב בעמדת המשיב, מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, ובהמשך לכך לקבל את הערעור, כמפורט להלן.

11.

כידוע, נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מתשלום אגרה היא האיזון בין התכליות החשובות שניצבות ביסודו של תשלום האגרה – מצד אחד, השתתפות בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט, כמו גם תרומה ל"סינון" הליכי סרק, ומצד אחר, הגנה על זכות הגישה לערכאות, המחייבת כי שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה (ראו: רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן , פסקה 9 (21.9.2010) ; בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל , פסקה 4 (21.7.2014)). עקרונות אלה מנחים אף את החלטתי זו.

12.

אכן, ככלל, ערכאת הערעור אינה נוטה

להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות על פטור מתשלום אגרה (ראו: רע"א 7659/14 מדינת ישראל-משטרת ישראל נ' רופל , פסקה 5 (11.2.2015)). יחד עם זאת, במקרה דנן אני סבורה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מעוררת קושי בשני היבטים, באופן המצדיק את קבלת הבקשה והערעור.

13.

ראשית, כמפורט לעיל, ההחלטה על מחיקת הערעור במקרה זה נעשתה מבלי שנקצב קודם לכך מועד לתשלום האגרה ומבלי שניתנה התראה למבקש בדבר המחיקה. ככלל, כאשר נדחית בקשה לפטור חלקי או מלא מתשלום אגרה – יש מקום כי בית המשפט יקצוב בהחלטת הדחיה מועד לתשלום האגרה, ויבהיר לבעל הדין כי אם לא תשולם האגרה עד למועד זה – יימחק ההליך (לדוגמאות להחלטות המורות על כך, ראו למשל, מני רבות: ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית , פ"ד נט(4) 721, 726 (2005); ע"א 5694/18 קניג נ' פקיד שומה תל אביב 3 (4.9.2018); רע"א 2938/19 סטן נ' וולט (1.8.2019); ע"א 1360/20 גולדמן נ' כונס הנכסים הרשמי (12.3.2020)). יש להניח כי בעל דין המבקש פטור מאגרה נתקל בקשיים לשלמה ועל כן דרוש לו זמן סביר – ולו כמה ימים – להתארגן לדרישת התשלום. קציבת מועד אף תאפשר לבעל הדין לבקש הארכת מועד לתשלום האגרה, ככל שיש בכך צורך, וכן תבהיר את מסגרת הזמנים הרלוונטית להגשת הליך ערעורי. כאמור, במקרה דנן הדבר לא נעשה. דומה שהדברים נכונים אף ביתר שאת ביחס למבקש שעל-פי האמור בבקשתו נדרש לכאורה למאמץ לצורך גיוס הסכום הנדרש.

14.

שנית, אף לגוף הדברים, דומה כי ההחלטה על דחיית הבקשה התמקדה בחלק מהתצהיר שהגיש המבקש, מבלי להידרש ליתר הנתונים שעלו ממנו. למעשה, וכפי שכבר צוין, בתצהיר ציין המבקש כי " לפעמים כשיש עבודה אני מרוויח כ-6,000 ש"ח בחודש" (ההדגשה הוספה – ד' ב' א'), אך לצד זאת הבהיר כי "מאז תחילת משבר הקורונה היו חודשים רבים בהם לא עבדתי. בחודשים אפריל-יוני 2020 לא עבדתי בכלל... מחודש דצמבר 2020 עד למחצית פברואר 2021 לא עבדתי בכלל". אם כן, דומה שמסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה המבקש משתכר מדי חודש 6,000 שקלים, אינה נתמכת די צרכה בתצהיר. עוד יוער, כי אמנם המבקש לא צירף מסמכים נוספים מלבד התצהיר, אולם דומה שטיב הטענות מתיישב עם הדברים – המבקש טען שאין לו נכסים או חסכונות בארץ או בארץ מוצאו, כי אין לו חוזה שכירות או חוזה עבודה, וכי כאשר הוא עובד הוא משתכר במזומן. הוכחת ה"אין" היא מטבע הדברים קשה, והטענות בעניין זה לא נסתרו על-ידי המשיב (ראו: בר"ם 2825/19 פלוני נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה , פסקה 12 (30.5.2019)).

15.

על רקע זה, מצאתי לקבל את הערעור במובן זה שהחלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר מחיקת הערעור תבוטל ויינתן למבקש פטור מאגרה. איני נוקטת כל עמדה באשר לבקשה שהגיש המבקש למתן פטור מעירבון. בנסיבות העניין, בהתחשב בעמדת המשיב שהותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, איני עושה צו להוצאות.