פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"מ
2208/21
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
חברת משאבות עטרות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2.
משטרת ישראל, משטרת הגבולות, יחידת חמ"ל מג"ב עוטף ירושלים
3. המנהל האזרחי
4. רשות המעברים
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעת"ם
58034-03-21 מיום 29.3.2021, שניתנה על-ידי כב' השופט ע' עאסי
בשם המבקשת:
עו"ד סאבר אבו ג'אמע
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ע' עאסי ) בעת"ם 58034-03-21 מיום 29.3.2021, בגדרה נקבע כי אין מקום לברר את בקשת המבקשת למתן סעד זמני במהלך פגרת הפסח, וכי בקשה זו תידון לאחר תום הפגרה.
2.
ביום 26.3.2021 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי המרצת פתיחה, בה נטען כי כחודש עובר להגשת ההליך, התברר כי משאיות המבקשת אינן מורשות עוד לעבור במעברים משטחי איו"ש לישראל. אשר על כן, התבקש בית המשפט המחוזי ליתן צו עשה קבוע המורה למשיבים לאפשר תנועה חופשית של משאיות המבקשת במעברים. בנוסף, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה "דחופה ביותר" למתן צו עשה זמני הזהה לסעד העיקרי שהתבקש כאמור.
3.
בהחלטה מיום 29.3.2021 קבע בית המשפט המחוזי כדלקמן:
"לאחר עיון בעתירה ובבקשה ובשים לב לכך שהמעבר נחסם לפני כחודש, לא מצאתי הצדקה שהבקשה תידון בנפרד על ידי תורן פסח.
התיק יוקצ[ה] למותב שידון בבקשה לסעד זמני לאחר החג".
4.
על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא שת ליבו לדחיפות הטמונה בבקשתה למתן סעד זמני. בין היתר, טוענת המבקשת כי מניעת המעבר של משאיותיה מאיו"ש לישראל מונעת ממנה לספק הזמנות רבות ללקוחותיה, מהן הזמנות לימי החג וחול המועד, ומשכך מסבה לה מידי יום נזקים כלכליים ותדמיתיים ניכרים. עוד נטען כי הבקשה למתן סעד זמני הוגשה באיחור מאחר שבא-כוח המבקשת, אשר קיבל את הייצוג ביום 17.3.2021, פעל מיני אז למיצוי הליכים מול הגורמים הרלוונטיים, ורק משלא קיבל תשובה עניינית לפניותיו, עתר הוא לקבלת סעד מבית המשפט המחוזי.
5.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות מבלי לקבל תשובה.
תחילה, יצוין כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים ומשכך ערכאת הערעור תתערב בהחלטות מעין אלה רק במקרים חריגים, אשר המקרה דנן אינו נמנה עמם (ראו: רע"א 2187/18 די.אר. יוניק השקעות וסחר בע"מ נ' כהן , פסקה 7 (9.4.2018); רע"א 6984/19 בן חמו נ' פלקו בע"מ , פסקה 8 (5.12.2019); ע"א 1499/20 מרקעי תקשורת בע"מ נ' בר , פסקה 18 (25.5.2020)).
6.
הדברים אמורים בבחינת קל וחומר בענייננו, כאשר הלכה למעשה, בית המשפט המחוזי טרם הכריע בבקשה למתן סעד זמני גופה, אלא אך דחה את הדיון בה לאחר פגרת הפסח, היינו, לעוד ארבעה ימים בלבד.
7.
עוד אציין בבחינת למעלה מן הצורך, כי לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אף לגופה. זאת, בעיקרו של דבר, לנוכח השיהוי שחל בהגשת הבקשה למתן סעד זמני, אשר הוגשה כחודש לאחר שנודע למבקשת על מניעת מעברן של משאיותיה מאיו"ש לישראל. כידוע, שיהוי בהגשת בקשה למתן סעד זמני עשוי להשפיע על המשקל שיינתן לטענה בדבר דחיפות מיוחדת הטמונה במתן הסעד (ראו: רע"א 8630/05 ניר שיתופי אגודה ארצית להתיישבות עובדי נ' עיריית הוד השרון , פסקה 6 (10.4.2007); עניין בר , בפסקה 19), וזאת בייחוד כאשר עסקינן בתקופת פגרה כאמור.
8.
בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא, ומשלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז בניסן
התשפ"א (30.3.2021).
ש ו פ ט ת