בר"מ 2275/03 איי.אי .אס סוכנויות אלקטרוניקה (1986) בע"מ נ. חברת החשמל ליש

בפניי בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (השופט י' זפט), אשר בה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו ביניים כנגד מימוש החלטת ועדת המכרזים לבחור בהצעת המשיבה 2 כהצעה הזוכה במכרז שקיימה המשיבה 1.

המשיבה 1, היא חברת החשמל, קיימה מכרז סגור להספקת מערכת ניטור איכות החשמל. המכרז היה בן שני שלבים, השלב הטכני והשלב המסחרי, ורק הצעות שעברו את ניקוד הסף בשלב הטכני הורשו להשתתף בשלב המסחרי. מתוך שבע החברות שהשתתפו במכרז, רק שתיים – המבקשת והמשיבה 2 – עברו את הרף המינימלי בשלב הטכני, והורשו להגיש הצעות לשלב המסחרי. הציון אותו קיבלה הצעת המבקשת בשלב הטכני היה גבוה באופן משמעותי מהציון שאותו קיבלה הצעת המשיבה 2. מאידך, המחיר אותו הציעה המשיבה 2 היה נמוך מזה שהציעה המבקשת. ועדת המכרזים בחרה בהצעת המשיבה 2 כהצעה הזוכה במכרז.

בעתירתה טענה המבקשת כי בין שתי ההצעות היו פערים גדולים באיכות, ולפיכך המשיבה 1 פעלה בחוסר סבירות כאשר לא ניהלה משא ומתן עם המבקשת בשלב המסחרי. עוד טענה המבקשת בעתירתה כי בשל התיקון שהגישה להצעתה, הפערים בעלות בין ההצעות לא היו משמעותיים. המשיבות טענו כי התיקון שהגישה המבקשת מהווה למעשה הצעה חדשה שהוגשה לאחר פתיחת המעטפות, וכן כי לא ניתן לחייב את המשיבה 1 לנהל משא ומתן עם המועמדות במכרז. בית המשפט קמא דחה את הבקשה לצו ביניים, וקבע כי ועדת המכרזים פעלה במסגרת סמכותה ולא חרגה ממתחם הסבירות.

לאחר שהבאתי בחשבון את העילה שהעלו המבקשים כעילה המרכזית בעתירתם, ובשים לב למכלול הנסיבות, ובהן: השלב המאוחר שבו הוגשה הבקשה, העובדה שהחוזה בין המשיבה 1 למשיבה 2 נחתם עוד בטרם הוגשה הבקשה לרשות ערעור והעובדה שהמשיבה 2 כבר ביצעה,לטענתה, התקשרויות חוזיות נוספות לצורך מימון וביצוע הפרוייקט; הגעתי למסקנה כי הן על-פי מאזן הנוחות, והן על-פי סיכויי העתירה דין הבקשה להדחות.

צו הארעי שהוצא ביום 12.3.2003 בטל.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 1 ו-2 בבקשה זו בסכום של 10,000 ₪ לכל אחת.