בר"מ 2312/14 אחמד דראושה נ. ראש אמ"ש במשטרת ישראל

המבקש, שהוא שוטר בתחנת חדרה, הושעה מתפקידו בהחלטת המשיב מיום 6.3.2014 בעקבות חקירה שנפתחה נגדו ונגד שישה אחרים במחלקה לחקירות שוטרים. המבקש נחשד שתקף באלימות חמורה מתלונן אחד; שעצר מתלונן אחר ללא סיבה מוצדקת ובהמשך תקף אותו באורח חמור; ושהדיח אחרים לרשום בדוח פעולה עובדות כוזבות על אודות האירוע. המבקש הגיש עתירה מינהלית נגד ההחלטה להשעותו ובד בבד עתר למתן צו עשה זמני המורה להשיבו לשירות לאלתר. עתירתו של המבקש נסבה, בעיקרו של דבר, על טענות לאפליה, מניעים פסולים ואי-סבירות של ההחלטה לגביו ביחס למעורבים האחרים בפרשה, אשר הושבו לשירות והתיקים בעניינם נסגרו.

בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' דראל ) דחה את בקשת המבקש בקובעו כי על פני הדברים סיכויי העתירה אינם כאלה שיש בהם כדי להצדיק מתן צו עשה זמני וכך גם שיקולי מאזן הנוחות. נקבע כי המדובר בהשעיה לפרק זמן שלא צפוי להיות ארוך עד לגיבוש כתב אישום, ככל שיוגש, כאשר באותה עת משולם למבקש 75% משכרו.

בבקשה שלפניי שב המבקש על הטענות שהעלה בבית המשפט קמא, ולאחר שעיינתי בה באתי למסקנה שדינה להידחות. לא שוכנעתי שקמה עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, אשר איזן כראוי בין האינטרסים המתחרים. המדובר למעשה בצו עשה זמני החופף לסעד הסופי המבוקש בעתירה. סעד מעין זה יינתן במקרים חריגים בלבד, ולא שוכנעתי כי נסיבות המקרה שלפנינו באות בגדרם. המבקש לא הניח תשתית לכך שאם לא יושב לתפקידו כעת, יקשה להשיב את המצב לקדמותו אם העתירה תתקבל, וממילא לא הצביע על נזק בלתי הפיך שייגרם לו. די בכך כדי לדחות את הבקשה וכך אני מורה. אין צו להוצאות.