בר"מ 2451/13 יוגב אלקיים נ. תאשור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ד' מינץ ), אשר דחה ערעור מינהלי שהגיש המבקש נגד החלטת רשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם ) שלא להורות על תיקון פנקס חברי המשיבה כך שהמבקש ייכלל כחבר בה.

1.

המשיבה, תאשור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, היא אגודה שיתופית. המבקש רכש נחלה במושב תאשור, ובשנת 2009 הגיש בקשה להתקבל לחברות במשיבה. הליכי הקבלה לחברות במשיבה כוללים מבחני התאמה ב"מכון פילת", המלצה של ועדת הקבלה והצבעה של רוב חברי המשיבה בעד קבלת המועמד. היות שעד לאותה העת התקבלו רק זוגות נשואים כחברים במשיבה בעוד שהמבקש הוא רווק, דרש ועד הנהלת המשיבה (להלן:

הוועד ) את הסכמת האסיפה הכללית להתחיל בהליך קבלת המבקש לחברות במשיבה. לשם כך כונסה האסיפה הכללית ביום 18.6.2009, ומרבית חבריה הצביעו בעד קבלת המבקש כמועמד לחברות. ביום 17.11.2009 המליצה ועדת הקבלה לאשר את המבקש כמועמד לחברות. עם זאת, בפרוטוקול הוועד מיום 15.7.2009 נכתב כי לאחר שהמבקש צלח את מבחני "מכון פילת" הוחלט לקבלו לחברות במשיבה. ביום 18.11.2010, לאחר שהמבקש עבר את מבחני ההתאמה ונודע לו על המלצת ועדת הקבלה, התקיימה הצבעה חשאית של חברי המשיבה, שבמסגרתה לא קיבל המבקש את סך הקולות הדרושים לצורך קבלתו כחבר במשיבה.

2.

מכאן לכאן, בשלהי שנת 2010 התנהל הליך בוררות בין המבקש למשיבה בשאלת הקצאת מים למשקו של המבקש. במסגרת הליך הבוררות, לאחר שהועלתה שאלת סמכותו של הבורר לדון במקרה, ציין הבורר כי על פניו נראה שהמבקש אושר על ידי מוסדות המשיבה כחבר אגודה, אולם אין בדבריו כדי לפגוע בזכות המשיבה לטעון כל טענה בנוגע לחברות המבקש בעתיד, ככל שנפלו פגמים בהליך קבלתו לחברות. הליך הבוררות הסתיים בהסכם בין הצדדים, שלפיו תוקצה למבקש מכסת המים שביקש, מבלי שהדבר ישליך על זכויות הצדדים בשנים הבאות. ביום 19.1.2011 תיקן הוועד את הפרוטוקול מיום 15.7.2009 באופן שהבהיר כי נפלה בו טעות סופר כשנרשם שהוחלט לקבל את המבקש ל חברות במשיבה, שכן הוחלט לקבלו אך כ מועמד לחברות. בו ביום הגיש המבקש בקשה למינוי חוקר ולמינוי בורר בשנית בנוגע להקצאת מכסות המים לשנת 2011.

3.

בעקבות החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות, מונה עו"ד צחי סנדומירסקי (להלן: החוקר ) כדי לחקור את שאלת חברותו של המבקש במשיבה, בהתאם להוראת סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: הפקודה ) ותקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), התשל"ג-1973. בדו"ח החקירה מיום 18.7.2011 קבע החוקר כי המבקש אינו חבר במשיבה. זאת, מאחר שעל אף שהתקבל למועמדות, בהצבעה החשאית באסיפה הכללית הוחלט שלא לקבלו. על דו"ח החקירה הגיש המבקש השגה לרשם בהתאם לסעיף 43 לפקודה, ובה ביקש מהרשם לדחות את ממצאי החוקר ולהורות על תיקון פנקס חברי המשיבה כך שיירשם כחבר בה. ביום 1.5.2012 דחה הרשם (עו"ד אורי זליגמן ) את השגת המבקש וקיבל את המלצת החוקר שלא להורות על רישום המבקש כחבר בפנקס חברי המשיבה. על כך הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.

4.

בית המשפט דחה את ערעור המבקש בקובעו שלא מצא עילה להתערבות בקביעות הרשם כי האסיפה הכללית לא אישרה את חברות המבקש במשיבה, אלא אך את מועמדותו לחברות בלבד; כי בפרוטוקול הוועד מיום 15.7.2009 נפלה טעות סופר שתוקנה מאוחר יותר; וכי גם אילו הייתה מתקבלת גרסת המבקש שלפיה הוועד קיבל אותו כחבר ושינה את הפרוטוקול בדיעבד – אין בכך כדי להועיל לו, שכן תקנון האגודה קובע מפורשות כי החלטת הוועד לקבל חבר לא תהיה מוחלטת אלא לאחר שיתקבל אישור האסיפה הכללית ברוב של שני שלישים מהמצביעים. משעה שלא הושג הרוב הדרוש באסיפה הכללית לשם קבלת המבקש לחברות במשיבה, הרי שנסתם הגולל על בקשתו והוא אינו חבר במשיבה. בית המשפט חייב את המבקש בהוצאות המשיבה בסך 25,000 ש"ח. מכאן הבקשה שלפניי.

5.

המבקש חוזר בבקשתו על טענתו כי עובדת היותו רווק אינה עילה לשינוי הליך הקבלה לחברות במשיבה באופן המפלה בינו לבין אדם נשוי. לדבריו, בתקנון המשיבה אין כל מנגנון או נוהג המסדיר מעמד של "מועמדות לחברות" והמאפשר השהיית בקשות לחברות למשך תקופת "מועמדות", ואין לבצע שינוי שכזה בהליכי הקבלה מבלי לקבוע תיקון מתאים לכך בתקנון המשיבה. לשיטתו, מנגנון המועמדות נוצר רק עבורו תוך "התנכלות מאורגנת" ומ"מניעים פסולים". עוד הוא טוען כי המשיבה יצרה מצג שלפיו הוא התקבל לחברות במושב והניחה לו לרכוש נחלה על סמך מצג זה, אך שינתה מכוונתה זו תוך תיקון בדיעבד של מסמכיה רק כשעמד על זכויותיו לקבלת מכסת מים. המבקש סבור כי אין הסבר הגיוני לדחיית בקשת החברות שלו, לא כל שכן בדיעבד; וכי הסיבה לכך היא שאיפת המשיבה להימנע מהענקת זכויותיו למכסת מים לחקלאות. לשיטתו, דחיית קבלתו לחברות הובילה לפגיעה בזכות הקניין שלו, שכן כל עוד אין הוא חבר במשיבה, הוא אינו זכאי למכסת מים ואין ביכולתו לעבד את אדמתו. עוד טוען המבקש כי כשהגיש את בקשתו להתקבל לחברות במשיבה בשנת 2009, חתמו רוב חברי המשיבה על בקשה קבוצתית לקבלו כחבר בה, וזאת עוד לפני האסיפה הראשונה שבה נדונה שאלת קבלתו כמועמד לחברות. המבקש מדגיש כי המשיבה התנהלה בחוסר תום לב וכי ההחלטה שלא לקבלו לחברות בה לוקה בחוסר סבירות. לבסוף הוא סבור כי בית המשפט קמא לא דן בטענותיו השונות כדבעי ולא נימק כראוי את הכרעותיו.

6.

כידוע, אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין שניתן בערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות דומה לזו שהותוותה ברע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982). פירושו של דבר, שרשות ערעור תינתן כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ראו, למשל, בר"ם 3899/11 מעונות עובדים בקרית משה נ' וירצבורגר , פסקה 9 (14.9.2011); בר"ם 7881/07 פארג' נ' רשם האגודות השיתופיות , פסקה 12 (19.9.2007); בר"ם 9609/05 קיבוץ רמת הכובש נ' דנינה-צור (6.4.2006)). הבקשה שלפניי אינה מעוררת שאלה מעין זו, ועל כן דינה להידחות.

בפי המבקש שתי טענות עיקריות שלדידו מעוררות שאלה עקרונית: האחת, כי הופלה בהליך הקבלה לחברות במשיבה בשל היותו רווק; והשנייה, כי המשיבה התנהלה בחוסר תום לב ובחוסר סבירות כאשר דחתה את בקשתו לחברות משיקולים זרים. אשר לטענה הראשונה – היא טענת האפליה – הרי שבפתח הבקשה טוען המבקש כי "אין עסקינן באי קבלה לחברות באגודה פשיטא, עסקינן ב'מלחמת מים', ובהתנהלות חסרת תום לב קיצונית ומפלה של המשיבה על מנת למנוע מכסת מים שוויונית מאת המבקש". כך גם טען בדיון בבית המשפט המחוזי. מכאן שאף לשיטת המבקש עצמו אי-קבלתו לחברות נעוצה בסכסוך שהתגלע בינו לבין המשיבה בעניין מכסת המים לחקלאות, ולא בעובדת היותו רווק. די בכך כדי לדחות את הבקשה ככל שהיא נסמכת על טענה זו; מה גם שכפי שעולה מהנתונים, מלכתחילה הצביעו רוב חברי האגודה על קבלת המבקש כמועמד לחברות, נתון המצביע על כך כי עובדת היותו רווק לא היוותה חסם לקבלתו כחבר באגודה.

אשר לטענתו השנייה – שעניינה בחוסר תום ליבה של המשיבה ואי-סבירות החלטתה שלא לקבלו כחבר בה – זו נטועה בדל"ת אמותיו של המקרה הקונקרטי, ואינה מקימה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". המדובר ביישום פרטני של הדין החל בעניין הליכי קבלה לחברות באגודות שיתופיות והיקף שיקול הדעת המסור להן בנושא זה (וראו: ע"א 10419/03 דור נ' רמת הדר , פ"ד ס(2) 277, 293-291 (2006) (להלן: עניין דור )). כפי שנפסק בעניין דור , ההתערבות בהחלטותיה של אגודה שיתופית בדבר קבלת חברים לשורותיה תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד. לאגודות שיתופיות מוקנה שיקול דעת רחב בבחירת המצטרפים אליהן בשל אופיין הייחודי והקשר האישי בין חבריהן (עניין דור , בעמ' 283 ו- 293 ) . נוכח האמור, לא מצאתי כי נסיבות העניין שלפניי מצדיקות לקיים בירור ערעורי שני בעניין החלטת המשיבה שלא לקבל את המבקש לחברות בה, ובהחלטת רשם האגודות השיתופיות לאמץ את המלצות החוקר בהקשר זה.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות.