בר"מ 2487/11 אופנת ג'נודי בע"מ נ. מי אזור דן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"

1.

המשיבה 2 זכתה במכרז פומבי למכירת זכויות במקרקעין שפרסמה המשיבה 1, שכן הצעתה היתה הגבוהה ביותר מבין אלה שהוגשו במכרז. על רקע זה, הגישה המבקשת – שהתמודדה אף היא במכרז – עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, נגד החלטת ועדת המכרזים, שבמסגרתה נטען לפגמים בהצעה הזוכה. בגדרה של העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים שיאסור על התקשרות עם הזוכה במכרז. בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיאה, השופט י' זפט ) דחה את הבקשה למתן צו ביניים שהגישה המבקשת. בהחלטתו נקבע, כי הפגמים שלהם טוענת המבקשת הינם פגמים טכניים, ולפיכך אין עילה להתערב בהחלטת ועדת המכרזים. נוכח סיכוייה הנמוכים של העתירה, נדחתה אף הבקשה למתן צו ביניים. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור המונחת לפניי, שבגדרה חוזרת המבקשת על טיעוניה לפני הערכאה קמא באשר לסיכויי העתירה, ומדגישה את הטעמים בגינם מאזן הנוחות נוטה לטובתה. להשקפתה די באלה, כדי להצדיק מתן הצו המבוקש.

2.

בחנתי את נימוקי הבקשה על צרופותיה. שקלתי את טיעוני המבקשת המפורטים בבקשה מחד גיסא, ואת חוות דעת היועץ המשפטי של המשיבה 1 והחלטת ועדת המכרזים (מוצגים עת/12, עת/13), המלמדים על הטעמים העומדים בבסיס החלטה זו מאידך גיסא.

מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי העתירה קודם להכרעה בהליך העיקרי, לא מצאתי כי נפלה בהחלטת בית המשפט המחוזי טעות המחייבת מתן רשות ערעור. כפי שמציינת גם המבקשת בנימוקיה, בגדר הבקשה למתן צו ביניים נבחנים שני עניינים: סיכויי העתירה להתקבל ומאזן הנוחות, כאשר אלה נשקלים על בסיס מה שמכונה לעתים "מקבילית הכוחות" (בר"ם 8601/10 קמ"מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עירית תל-אביב- יפו (לא פורסם, 4.12.2007)). בחינת הפגמים הנטענים מלמדת לכאורה כי על-פי אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה (ראו למשל: בג"צ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד לז (1) 651 (1983)) רשאית היתה ועדת המכרזים שלא לפסול את הצעת המשיבה 2. לכך יש להוסיף – בהיבט של מאזן הנוחות – כי דחיית הבקשה למתן צו ביניים אינה מעמידה את המבקשת לפני מצב דברים בלתי הפיך. שכן כפי שציינה המבקשת, החוזה אינו בשל למימוש עד לסוף שנת 2011 לפחות. לפיכך, יהא בידי המבקשת לפנות לבית המשפט המחוזי ולבקש כי הדיון בהליך העיקרי יתקיים בהקדם האפשרי.

בשולי הדברים אוסיף כי נוכח התוצאה, לא ראיתי להידרש בשלב הדיוני הנוכחי לשאלה אם מקומה של עתירה המכוונת להחלטה של תאגיד עירוני הוא בבית המשפט לעניינים מינהליים (ראו: בר"ם 7712/09 חברת צינורות איקס פי סי בע"מ נ' החברה הכלכלית לראשון לציון (לא פורסם, 28.10.2009)).

מטעמים אלה, ראיתי לדחות את הבקשה. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.