בר"מ 2583/20 פלוני נ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים- ועדת מאוימים

1.

המבקש, תושב אזור יהודה ושומרון (להלן: האזור ), נכנס לישראל שלא כדין. ביום 10.5.2018 פנה המבקש, יחד עם 18 תושבי אזור נוספים, לוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל – היא המשיבה (להלן: ועדת המאוימים או הוועדה ) בבקשה לקבל היתר שהייה בישראל בטענה כי הוא מאוים בתחומי האזור בשל חשד לשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים (להלן: הבקשה הראשונה ). ביום 7.6.2018, הוחלט לדחות את הפנייה בנימוק שהטענות שהוצגו בה כלליות ביותר, אולם צוין כי אם קיימות טענות חדשות קונקרטיות, יש לפרטן על מנת שתוכל להיבחן העלאת עניינם של הפונים לדיון בוועדה. ביום 26.6.2019, פנה המבקש בשנית לוועדה בבקשה לקבל מעמד מחמת מאוימות. בקשה זו נדחתה ונקבע כי הפנייה לוקה בכלליות ואינה מבוססת על עובדות ברורות, וככל שהמבקש יבהיר ויפרט מספר נקודות יישקל עניינו פעם נוספת. לאחר תכתובות נוספות בין המבקש לבין הוועדה הלה זומן לתחקור אצל קצינת המאוימים. המבקש התייצב לתחקור ובהחלטה מיום 12.12.2019 נקבע כי לאחר עיון בחומר בעניינו של המבקש, ובכלל זאת בפניותיו הקודמות ובתחקור, אין מקום לשינוי ההערכה הקודמת שהמבקש אינו בגדר מאוים ועניינו לא יובא לדיון בוועדה. עוד צוין כי "עצם המבוקשות לשלטונות" אינו נחשב למאוימות; כי אין טענה קונקרטית למאוימות; וכי בתחקור לא חזר המבקש על טענות המאוימות שהועלו בכתב על ידי בא כוחו.

2.

ביום 23.1.2020 הגיש המבקש עתירה מינהלית נגד ההחלטה האחרונה ובצדה הוגשה בקשה למתן צו ביניים שיאסור על הרחקתו מישראל עד להכרעה בעתירה. בבקשה נטען כי המבקש שרוי בסכנת חיים וכי הוא ומשפחתו סובלים מאיומים מגורמים עוינים. עוד נטען כי בעקבות כתב אישום שהוגש נגד המבקש בגין "בגידה במולדת וריגול לטובת ישראל", הוצא נגדו גזר דין מוות, שבהמשך, כך נטען, הומתק לעונש של מאסר עולם ועבודות פרך. בהחלטה מאותו יום קבע בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ק' ורדי ) כי עד למתן החלטה אחרת לא יורחק המבקש מהארץ והורה על הגשת תשובה לבקשה למתן צו ביניים. לאחר שהתקבלה תשובת המשיבה ותגובת המבקש לתשובה, דחה בית משפט קמא (כב' סגנית הנשיא צ' צפת ) את הבקשה בקבעו כי על פני הדברים סיכויי העתירה אינם גבוהים. בהקשר זה צוין כי המבקש העלים את דבר הבקשה הראשונה שהגיש לוועדה; כי בפניותיו לא הובאה ראיה להתנכלות כלשהי לו ולמשפחתו; וכי לא הוכח כי זימונו לחקירה התבסס על קשריו לישראל או שחייו נתונים בסכנה כלשהי. בית המשפט מצא כי מאזן הנוחות תומך אף הוא בדחיית הבקשה, וכי המבקש עשה דין לעצמו ושהה שלא כדין בישראל, מבלי להביא כל ראיה לתמיכה בטענותיו למאוימות. בצד האמור צוין כי בכל הנוגע לטענות המבקש באשר לכתב האישום וגזר הדין שניתן נגדו, אלו לא נטענו לפני הוועדה טרם קבלת ההחלטה נושא העתירה ומכל מקום אין מניעה שהמבקש יפנה על יסוד טענות אלו (בבחינת ראיה חדשה) לקצין מאוימים ויעתור לסעד זמני.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוען המבקש כי נשקפת לחייו סכנה ממשית באזור וכי הוא ומשפחתו סובלים מאלימות ואיומים מטעם חמאס ושלטונות האזור. המבקש טוען כי הציג ראיות מספקות בהליך קמא על מנת להוכיח את טענותיו וכי מאזן הנוחות נוטה על כן לטובתו. בפרט, טוען המבקש, כי לבקשתו למתן צו ביניים צורפה מודעה מטעם ארגון חמאס ובה נכתב, כך הטענה, כי הארגון מחפש אחריו על מנת לפגוע בו ומציע סכום כסף נכבד לכל המוסר מידע לגביו (למודעה זו, שצורפה גם להליך כאן, צורף תרגום שאינו מאושר לעברית כנדרש; להלן: מודעת האיום ). עוד צורף לבקשה שלפניי מסמך, אשר על פי הנטען הוא כתב אישום נגד המבקש בעבירה חמורה של "שיתוף פעולה עם האויב הציוני" (גם למסמך זה צורף תרגום לא מאושר לעברית) שבגינו נגזר דינו של המבקש למאסר עולם ועבודות פרך. המבקש טוען כי המשיבה לא סתרה את התשתית הראייתית שהוצגה על ידו ודי בכך כדי להצדיק היעתרות לבקשתו למתן צו ביניים.

4.

בהחלטתי מיום 20.4.2020 הוריתי על מתן צו ארעי האוסר על הרחקת המבקש מישראל עד להחלטה אחרת, והתבקשה תשובת המשיבה לבקשה. לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות הן על הסף הן לגופה. על הסף, משום שהמקרה דנן לא נופל באותם מקרים חריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית בדבר מתן סעדים זמניים, ולגופם של דברים בהעדר עילה להתערב באיזון בין מכלול השיקולים הרלוונטיים שערך בית המשפט לעניינים מינהליים. המשיבה טוענת כי המבקש הציג גרסאות שונות וסותרות מפנייה לפנייה; כי בתחקור שעבר לא חזר על טענות שהועלו בכתב מטעם בא כוחו; וכי הסתירות שנגלו הן מהותיות ויורדות לשורש טענת המאוימות. לפיכך נטען כי המבקש מעוניין לבסס זיקה לישראל מטעמים תועלתניים ולא מחמת מאוימות. עוד נטען כי המבקש העלים מבקשתו עובדות חשובות (בין היתר לגבי הבקשה הראשונה) ואף התרגומים שצורפו למסמכים שהגיש המבקש לצד הבקשה למתן צו ביניים אינם נאמנים למקור על פני הדברים. התנהלות זו מצד המבקש, כך נטען, נגועה בחוסר ניקיון כפיים ועולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. אשר למסמכים שצורפו לבקשה למתן צו ביניים, המשיבה טוענת כי מבדיקה ראשונית שערכה בעניינם, שמו של המבקש כלל לא מופיע במודעת האיום והתאריך המצוין בה אינו תואם את התאריך שצוין על ידי המבקש בפנייתו לוועדה. אשר למסמך השני, נטען כי אין מדובר בכתב אישום כי אם בפרפראזה כללית לגבי תיק פלילי שנפתח לכאורה נגד המבקש בשנת 2017, ללא פרטים על האישום. עוד צוין כי מבירור שנערך עם גורמי הביטחון ולפי מידע שנמסר ממשטרת ישראל, לא קיים ברשותם מידע שעשוי לבסס את טענת המבקש שלפיה נשקפת לכאורה סכנה לחייו באזור (סעיף 50 לתשובה).

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בהיעדר עילה להתערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים. על בית המשפט שדן בבקשה למתן צו ביניים לבחון שני שיקולים המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": סיכויי העתירה ומאזן הנוחות (בר"ם 7582/12 פריידי נ' משרד הפנים , פסקה 6 (13.12.2012); בר"ם 2904/12 אסדי נ' מדינת ישראל – משרד הפנים , פסקה 8 (12.4.2012)). בתשובתה לפניי, כמו גם לפני בית המשפט לעניינים מינהליים הצביעה המשיבה על פערים עובדתיים וסתירות לא מבוטלות בגרסאות שמסר המבקש בפניותיו לוועדת המאוימים, לרבות בתחקור שנערך לו. המבקש אף לא גילה בעתירתו את דבר הבקשה הראשונה שהוגשה מטעמו, אשר בינה ובין הפנייה השנייה שההחלטה בה נתקפה בעתירה קיימות סתירות מהותיות. בהינתן האמור, לצד הקשיים העולים מטיעוני המשיבה לגבי תוכן המסמכים שצירף המבקש לתמיכה בטענותיו, איני סבור כי קמה עילה במקרה דנן להתערב באיזון שערך בית המשפט לעניינים מינהליים בין סיכויי העתירה לבין מאזן הנוחות, המבוסס על בחינת התשתית העובדתית הפרטנית שהציג המבקש בעניינו; הכל בכפוף לאמור להלן.

בצד האמור, כפי שציין בית המשפט לעניינים מינהליים, למותר לציין כי המבקש רשאי לפנות לקצין מאוימים, ככל שימצא עילה לכך, בהליך המתאים על יסוד המסמכים שהוצגו לראשונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בדבר כתב האישום וגזר הדין שניתן בעניינו לכאורה, מבלי שיהיה באמור כדי להביע כל עמדה לגופם של דברים.

הבקשה נדחית אפוא. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 20.4.2020 יעמוד בעינו עד ליום 9.6.2020 על מנת לאפשר למבקש לכלכל את צעדיו.

בנסיבות המקרה, אין אני עושה צו להוצאות.