בר"מ 2592/05 חיימסון, סודאי ושות' - עורכי דין נ. מדינת ישראל - משרד הבטחו

1.בפניי בקשה ליתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב מיום 7.3.05 (השופט י' זפט). בהחלטה זו נדחתה בקשתה של המבקשת בפניי להורות על מתן צו ביניים עד להכרעה בהליך העיקרי (עת"מ 1223/05).

2.מקור הסכסוך המשפטי בין הצדדים בהליכי מכרז בו הועמד למכירה על ידי המשיבה נכס מקרקעין. במכרז השתתפו שלושה מציעים. הצעתה של המבקשת עמדה על סך של 167,000 ש"ח והייתה הגבוהה ביותר מבין אלו שהוצעו. אף על פי כן, ביום 27.1.05, נתקבל אצל המבקשת מכתב מהמשיבה, לפיו החליטה על ביטול המכרז, מן הטעם שכל ההצעות שנתקבלו נמוכות מאומדן מחיר הנכס שהוצע למכירה והאומדן המצוי בידה אינו משקף כהלכה את מחירו האמיתי של הנכס. אשר על כן, הצטיידה המשיבה בשני אומדנים חדשים והחליטה על עריכת מכרז חדש.

3.בעתירתה לבית המשפט לעניינים מנהליים, נתבקש בית המשפט להכריז על זכייתה של המבקשת במכרז. לעומת זאת, המשיבה עומדת על עריכת מכרז חדש. בית המשפט דחה את הבקשה לצו הביניים בנמקו שסיכויי עתירתה של המבקשת אינם גבוהים במידה שיש בה כדי להצדיק מתן צו ביניים כמבוקש.

4.סבורני, כי דין הבקשה להידחות. מתגובת המשיבה לבקשה ליתן צו ביניים, עולה כי לכאורה שמרה לעצמה המשיבה את הזכות שלא לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר, או כל הצעה באשר היא. כמו כן, על פי הנטען, האומדן אשר שימש את המשיבה היה גבוה ביותר מ – 25% מהצעת המבקשת במכרז, ולכן, כך נטען, אין בהחלטת המשיבה לערוך מכרז חדש משום החלטה אשר חורגת ממתחם הסבירות וזו עולה אף בקנה אחד עם הוראת תקנה 17(ח) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993. אשר על כן, לא נוכחתי כי סיכויי העתירה להתקבל גבוהים דיים בכדי להצדיק ליתן רשות ערעור כמבוקש.

לנוכח האמור, דין הבקשה להידחות.