פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
2735/08 - א'
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
מורן כהן
נ ג ד
המשיבים:
1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
2. משרד השיכון - מדינת ישראל
בקשה דחופה בהולה לצו מניעה זמני
בערעור (קבוע פינוי בהוצאה לפועל ליום 26.3.2008); בקשת רשות ערעור על החלטתו של
בית המשפט לענינים מינהליים בתל אביב ב-בש"א 30772/08 במסגרת עת"מ
1499/08 מיום 24.3.2008 שניתנה על ידי כבוד השופט ד"ר קובי ורדי
בשם המבקשת:
עו"ד אבי גפן
החלטה
1.
הבקשה המוכתרת כ"בקשה דחופה בהולה לצו מניעה זמני בערעור (קבוע פינוי בהוצאה לפועל ליום 26.3.2008)" אותה התבקשתי מטבע הדברים ליתן במעמד צד אחד וכן בקשת רשות הערעור ה"דחופה בהולה" שלפני הן שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ודינן להידחות.
2.
סבה של המבקשת (אבי אביה) נפטר עוד בשנת 1998. אביה של העותרת ניהל הליכים ממושכים נגד עמידר ומשרד השיכון. ביום 16.7.2007 נקבע בפסק דין חלוט של בית משפט זה כי האב אינו זכאי להתגורר בדירת הסב (עע"מ 8616/06 מוריס כהן נ' עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (לא פורסם, מיום 16.12.2007)).
3.
ביום 20.12.2006, עוד בטרם התברר הערעור האמור, נחתם עם האב הסכם לפיו עמידר לא תנקוט נגדו הליכי פינוי עד להכרעה של בית המשפט העליון בערעור שהיה תלוי ועומד, ובלבד שהאב ישלם 2,000 ש"ח כל חודש. לאחר מתן פסק הדין בערעור נדרש האב על ידי עמידר, ביום 23.12.2007, לפנות את הדירה ולשלם את חובותיו.
ביום 6.1.2008 נשלחה לאביה של המבקשת הודעה לפיה הפינוי יבוצע מחר (26.3.2008).
שמונה ימים לפני המועד הצפוי לפינוי הגישה המבקשת (ביום 18.3.2008) את העתירה המינהלית בה טענה כי היא דיירת ממשיכה של הסב וכי על עמידר ומשרד השיכון לחתום עמה על חוזה שכירות. על פי האמור בעתירה, המבקשת היא בת 20 ועשרה חודשים והיא התגוררה עם סבה (וסבתה). בעתירה נטען כי זכאותה היא עצמאית.
יחד עם העתירה המינהלית הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה זמני למניעת פינוייה של המבקשת (ואביה) מהדירה. הבקשה נדחתה אתמול (24.3.2008) בהחלטת כב' השופט ד"ר קובי ורדי. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני על ההחלטה ועמה כאמור בקשה נוספת לסעד זמני בערעור.
4.
לא אכנס לשאלת סיכויי הערעור (ראו והשוו לאחרונה עע"מ 8025/06 פלוני נ' עמידור ניהול נכסים בע"מ (לא פורסם, מיום 17.1.2008)).
לדידי דין הבקשה להידחות בשל שיהוי, חוסר נקיון כפיים ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט הכרוכים ושלובים כולם בלוח הזמנים עליו עמדתי לעיל. במישור מאזן הנוחות, לא זכותם של עמידר ומשרד השיכון עומדים על הכף השני של המאזנים. כפי שבואר בערעור הנזכר בעניין האב, מול האינטרס של בני משפחתו של הדייר המנוח עומד האינטרס של אחרים, הזכאים לדיור ציבורי, אשר אין בנמצא דירה לשכנם בה.
לא ראיתי צורך לבקש שוב תגובות בהליך זה; תגובות עמידר ומשרד השיכון בערכאה הראשונה היו מונחות לפני.
5.
בקשת רשות הערעור נדחית, ועמה גם הבקשה לסעד זמני בערעור.
ניתנה היום, י"ח אדר ב, תשס"ח (25.3.2008).
ש ו פ ט ת