פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
2737/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
רשות האוכלוסין וההגירה
בקשת רשות ערעור
ובקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט
לעניינים מינהליים מיום 17.3.2019 בעמ"ן 62530-12-18 שניתן על ידי כב'
השופט ר' וינוגרד
בשם המבקש:
עו"ד מירב בן זאב
בשם המשיבה:
עו"ד הדס ערן
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור וכן בקשה לעיכוב ביצוע הנסבות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 17.3.2019 (עמ"ן 62530-12-18, השופט ר' וינוגרד ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישה המשיבה על החלטתו של בית הדין לעררים הפועל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן, בהתאמה: בית הדין לעררים ו- חוק הכניסה לישראל ) מיום 26.1.2018.
2.
זהו מקרה נוסף בשרשרת התדיינויות ארוכה שעניינה מבקשי מקלט מחבל דרפור, שאף המבקש נמנה עמם. בתמצית, יצוין כי המבקש נכנס לישראל שלא כדין בשנת 2012 ונותר לשהות בה מכוח מדיניות אי-ההרחקה שבה נקטה המשיבה, כאשר הוא מחזיק ברישיון ישיבה זמני לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. בחודש אפריל 2013 הוא הגיש בקשת מקלט למשיבה.
3.
בחודש יוני 2018, לאחר שבקשה זו לא הוכרעה, פנה המבקש לבית הדין לעררים, אשר הורה כי עד להכרעה בבקשה יוענק למבקש רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5, כפי שהורה בתיקים רבים נוספים שנסיבותיהם דומות. המשיבה הגישה ערעור על החלטה זו, כשם שהגישה עשרות ערעורים על החלטות אחרות של בית הדין לעררים בעניין זה.
4.
להשלמת התמונה יצוין כי חלק מהערעורים התקבלו על ידי בית המשפט המחוזי ובקשות רשות ערעור שהוגשו על כך תלויות ועומדות בבית משפט זה (ראו: בר"ם 9154/18, בר"ם 527/19 ובר"ם 1600/19 ). במקביל, תלויה ועומדת בבית משפט זה עתירה שעוסקת בסוגיית הבחינה וההכרעה בבקשות המקלט של יוצאי חבל דרפור. ביום 19.3.2019 הוצא צו-על-תנאי בעתירה זו לפיו התבקשו המשיבים בעתירה, בין היתר, "לבוא וליתן טעם מדוע לא יוענק רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 לעותרים ולמבקשי מקלט יוצאי דרפור כמותם, וזאת עד להכרעה בבקשות המקלט הפרטניות שהגישו" (בג"ץ 4630/17, הנשיאה א' חיות , המשנה לנשיאה ח' מלצר והשופט מ' מזוז ).
5.
בהליך מושא הבקשות דנן קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של המשיבה וביטל את החלטתו של בית הדין לעררים, וזאת בהסתמך על קביעותיו של פסק דין שניתן באותה סוגיה בבית המשפט המחוזי, בעניינם של מבקשי מקלט אחרים מחבל דרפור ביום 26.11.2018 (עמ"ן 64239-01-18). כמו כן, קבע בית המשפט המחוזי כי רישיון הישיבה שהוצא למבקש יבוטל בהתאם למנגנון שנקבע בפסק הדין האמור. יצוין עוד כי עם הגשת הערעור בעניינו של המבקש הגישה המשיבה בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית הדין לעררים אולם בית המשפט המחוזי לא נעתר לבקשה זו.
6.
כפי שצוין בפתח הדברים, המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע. לטענתו, אם לא יינתן עיכוב הביצוע המבוקש הוא יאבד את המעמד שבו הוא אוחז כעת ויחזור לאחוז ברישיון הזמני שהיה בידו קודם לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, כך שייגרם לו נזק משמעותי בשים לב להבדלים בין סוגי הרישיונות האמורים.
7.
בכל הנוגע לבקשת רשות הערעור, ובשים לב להחלטות קודמות שניתנו בבקשות רשות הערעור שצוינו לעיל באותה הסוגיה, אני מורה כי המשיבה תגיש הודעה מעדכנת 30 ימים לאחר הגשת תצהיר התשובה בבג"ץ 4630/17. על כן, בשלב זה נדרשת הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע בלבד.
8.
ביום 16.4.2019 הוריתי למשיבה להגיש תשובה לבקשה זו, וכן להבהיר במסגרתה האם בעת הזו מחזיק המבקש ברישיון ישיבה מסוג א/5, אם לאו. כמו כן, ולנוכח חוסר הבהירות בעניין זה, הוריתי על מתן צו ארעי לשימור המצב הקיים, במובן זה שלא יחול שינוי ברישיון הישיבה שבו מחזיק המבקש, עד למתן החלטה אחרת.
9.
בתגובת המשיבה שהוגשה ביום 8.5.2019 נטען כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. המשיבה מבהירה כי המבקש לא פעל לתיאום תור בלשכה הרלוונטית לשם קבלת המעמד בהתאם להחלטתו של בית הדין לעררים, כך שנכון להיום אינו מחזיק ברישיון ישיבה מסוג א/5 ואף לא החזיק ברישיון מסוג זה בעבר. המשיבה טוענת אפוא, כי שלא כשיטת המבקש, הבקשה דנן אינה מכוונת להותרת המצב הקיים על כנו, אלא להפך. בנוסף, המבקשת מציינת כי אין כל סכנת הרחקה שמרחפת מעל המבקש עד שתוכרע בקשת המקלט שלו, וכי הרישיון הזמני שבו הוא מחזיק כעת אף יוארך לתקופה של שנה, כפי שנקבע בהחלטה על מתן צו-על-תנאי בבג"ץ 4630/17. כמו כן, המבקשת מציינת כי המשמעות של קבלת הבקשה היא שהמבקש יקבל את הסעד הסופי שלו הוא עותר בהליך העיקרי שנקט.
10.
לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע ובתגובה לה, מצאתי כי דינה להידחות. בעיקרו של דבר, ובהתאם להבהרות שהציגה המשיבה, הבקשה מכוונת לשינוי המצב הקיים ולא רק ל"הקפאתו". מעבר לכך, דחיית הבקשה עולה בקנה אחד עם דרך הטיפול בתיקים רבים נוספים, בשים לב לכך ש ברוב התיקים הרלוונטיים התלויים ועומדים בבית המשפט המחוזי ניתנו צווים המונעים את יישום הוראותיו של בית הדין לעררים ( ראו: בר"ם 1169/19 פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה , פסקה 18 (24.3.2019); בר"ם 2317/19 פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה , פסקה 8 (2.4.2019)).
11.
סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 16.4.2019 בטל בזאת. המשך הטיפול בבקשת רשות הערעור יתבצע כאמור בפסקה 7 לעיל.
ניתנה
היום, ז' באייר התשע"ט (12.5.2019).
ש ו פ ט ת