בר"מ 2756/20 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ. ווישור חברה לביטוח בע"מ

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 28.3.2020 (עת"ם 40019-03-20, השופטת ר' למלשטריך-לטר ). בית המשפט המחוזי קיבל בקשה למתן צו ביניים שהוגשה לצד עתירה מינהלית הנוגעת להליכי המכרז.

2.

ביום 15.1.2020 פרסמה חברת החשמל לישראל בע"מ, היא המשיבה 2 (להלן: חברת החשמל ), מכרז לאספקת שירותי ביטוח חובה וביטוח צד שלישי לכלי הרכב שלה (להלן: המכרז ). המועד האחרון להגשת הצעות למכרז חל ביום 9.2.2020.

3.

תנאי המכרז כללו הגבלות על הוספת התניות או הסתייגויות להצעות. כך, נקבע בו כי "אין להגיש כל הסתייגויות, התניות, הוספות או שינויים, לערוך כל מחיקות ו/או שינויים במסמכי הליך הרכישה ואין להוסיף תנאים, תניות או הסתייגויות לתנאים או לדרישות, הכלולים במסמכי הליך הרכישה".

4.

למכרז הוגשו הצעות של מספר חברות, וביניהן הפניקס חברה לביטוח בע"מ, היא המבקשת (להלן: הפניקס ) ו-ווישור חברה לביטוח בע"מ, היא המשיבה 1 (להלן: ווישור ). הצעתה של ווישור, שמפרוטוקול ועדת המכרזים עולה שהייתה הזולה ביותר, כללה הערה שציינה כי הפרמיה המוצעת כפופה לאישור או העדר התנגדות של רשות שוק ההון (להלן: הרשות ). במכתב נלווה להצעה הוסבר כי אישור זה נדרש בהתאם להוראות הרשות ביחס לאישור תעריף שונה לציי רכב. הצעתה של הפניקס לא כללה התייחסות לצורך בקבלת אישור כאמור.

5.

מבלי לפרט, יצוין כי ביום 12.2.2020 ביקשה חברת החשמל לעדכן האם נעשתה פנייה לקבלת אישור מאת הרשות לפרמיות שצוינו בהצעות, ומתי צפויה להתקבל תשובה בעניין זה. ווישור השיבה כי תשובה לבקשה שהוגשה מטעמה לרשות צפויה להינתן עד ליום 26.2.2020. הפניקס, מצדה, לא התייחסה במפורש לסוגיה של פנייה לרשות, אך הצהירה כי הצעתה סופית ומחייבת אותה. בפועל, אישור מטעם הרשות להצעתה של ווישור ניתן רק ביום 9.3.2020, וביום 10.3.2020 העבירה ווישור את האישור לחברת החשמל.

6.

ביום 26.2.2020 החליטה ועדת המכרזים של חברת החשמל (להלן: הוועדה ) לפסול את הצעתה של ווישור מאחר שיש לראות בה הצעה מותנית. החלטה זו ניתנה על סמך חוות דעת משפטית שקבעה כי ההערה בהצעתה של ווישור ביחס לאישור הנדרש מטעם הרשות מהווה פגם מהותי המצדיק את פסילתה. עוד נכתב בחוות הדעת, כי הכשרת ההצעה תגרום לחוסר ודאות ואף עלולה להביא לפגיעה בעקרון השוויון, עקב מרחב התמרון הפסול שהיא מקנה לווישור. בהמשך לכך, ביום 12.3.2020 הודיעה חברת החשמל לווישור כי הוחלט לפסול את הצעתה, ובו ביום קיבלה הפניקס הודעה כי היא הזוכה במכרז.

7.

להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 16.3.2020 – ולאחר שהוחלט, כאמור, על זכייתה במכרז – פנתה הפניקס לרשות, וביום 17.3.2020 קיבלה אישור לתעריף שצוין בהצעתה.

8.

ביום 19.3.2020 הגישה ווישור עתירה כנגד ההחלטות שהתקבלו לבית המשפט המחוזי, ובצדה בקשה למתן צו ביניים. במסגרת הבקשה טענה ווישור כי אישור מטעם הרשות נדרש לפי דין כל אימת שחברת ביטוח מבקשת לבטח צי רכב בתעריף שאינו התעריף הרגיל שלה. המועד הקצר שהוקצה להגשת ההצעות במכרז, כך נטען, לא אפשר לקבל את האישור עובר להגשת ההצעה. כן נטען, כי ממילא גם הפניקס לא קיבלה אישור מטעם הרשות במועד שבו הוגשו ההצעות למכרז. ווישור הוסיפה כי אף מאזן הנוחות מצדיק לקבל את הבקשה, לנוכח הקושי הצפוי בהשבת המצב לקדמותו אם תמומש זכייתה של הפניקס במכרז.

9.

בית המשפט המחוזי קיבל, כאמור, את הבקשה למתן צו ביניים. בית המשפט המחוזי קבע כי סיכויי העתירה להתקבל הם ממשיים, מאחר שהצורך לקבל אישור מטעם הרשות נובע מאופיו של המכרז עצמו ומשתמע מהוראותיו. העובדה שווישור אזכרה זאת בהצעתה, כך נקבע, אינה הופכת אותה למותנית באופן שמצדיק את פסילתה. בהקשר זה הוטעם עוד, כי ממילא במועד הגשת ההצעות לא היה בידי מי מהמציעות – וביניהן הפניקס – אישור מטעם הרשות. אשר לחשש מפני מרחב התמרון שנותר לכאורה בידיה של ווישור, בית המשפט המחוזי ציין כי לפי הוראות המכרז, במקרה שבו המציע לא יקבל את האישורים הנדרשים לו יישא הוא באחריות הבלעדית לכך. לנוכח האמור, נקבע כי לחברת החשמל היה עומד סעד כלפי ווישור אם זו לא הייתה מקבלת את האישור שביקשה, ועל כן למעשה לא נפגע עקרון השוויון בינה לבין יתר המציעים במכרז. אשר למאזן הנוחות, בית המשפט המחוזי קבע כי אף הוא נוטה לעבר קבלת הבקשה. זאת, בהתחשב בכך שבתקופה הקודמת למכרז הייתה הפניקס המבטחת של חברת החשמל, כך שניתן להאריך את הביטוח הקיים לתקופה נוספת עד להכרעה בעתירה.

10.

בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על החלטה זו של בית המשפט המחוזי. לטענת הפניקס, בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי מאזן הנוחות נוטה אל עבר קבלת הבקשה, הגם שמדובר במכרז לאספקת שירותים, ובשים לב גם לכך שהנזקים אשר עלולים להיגרם לווישור הם כספיים בלבד. עוד טוענת הפניקס, כי היא וחברת החשמל החלו לפעול למימוש הזכייה במכרז ביום 12.3.2020, עובר להגשת העתירה, וכי בפועל הרוב המוחלט של הפוליסות כבר הופקו ושולמו.

11.

אשר לסיכויי העתירה להתקבל, נטען כי ווישור נמנעה במכוון מלשכלל את הצעתה במכרז, כאשר לא קיבלה את האישור הנדרש במועד, וכך הותירה בידיה מרחב תמרון פסול המצדיק לפסול את הצעתה. בהקשר זה, הפניקס טוענת כי הפרמיה שפורטה בהצעתה נקבעה בשים לב למאפייני שוק הביטוח באופן שאפשר לה להניח כי תקבל את האישור הנדרש מהרשות, כפי שלמדה גם מניסיון העבר, וכי מכל מקום היא התחייבה בהצעתה לשאת בהפרשי העלויות במידת הצורך.

12.

בהחלטתי מיום 27.5.2020 הוריתי למשיבות להגיש תשובות קצרות לבקשה, ואלה הוגשו ביום 1.6.2020. בתשובתה טוענת ווישור כי דין הבקשה להידחות. ראשית, נטען כי דיון בעתירה צפוי להתקיים ביום 4.6.2020, ובהתחשב בכך אין הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לגוף הדברים, נטען כי גישתה של הפניקס ביחס לצורך לקבל אישור מטעם הרשות – ובכלל זה טענתה כי היא תוכל לשאת בהפרשי העלויות אם לא יתקבל האישור – אינה מתיישבת עם הוראות הרשות ביחס לכלל המבטחים בביטוח חובה בישראל. אשר למאזן הנוחות, ווישור טוענת כי הפניקס לא הצביעה על כל נזק שנגרם לה כתוצאה מקבלת הבקשה למתן צו ביניים, בשים לב לכך שבמצב הדברים הנוכחי היא זו שמבטחת בפועל את רכביה של חברת החשמל עד להכרעה בעתירה. אף חברת החשמל עומדת בתשובתה על המועד שנקבע לדיון בעתירה, ובהמשך לכך מציינת כי היא מותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. המשיבה 3, הראל חברה לביטוח בע"מ, שהשתתפה אף היא בהליכי המכרז, לא הגישה תשובה לבקשה.

13.

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התשובות לה, אני סבורה כי דינה להידחות. כידוע, אמות המידה להתערבות בהחלטות מסוג זה הן מצומצמות (ראו למשל: בר"ם 7017/17 אזרן – יו"ר הנהגת ההורים בבתי הספר נ' עיריית קרית שמונה , פסקה 11 (11.9.2017); בר"ם 6029/18 דרך חדשה בתנועה בע"מ נ' מועצה מקומית קריית עקרון , פסקה 9 (19.8.2018); בר"ם 5238/19 אוחנה נ' עיריית כפר סבא , פסקה 7 (7.8.2019)), והדברים יפים ביתר שאת בהתחשב במועד שנקבע לדיון בעתירה, שצפוי להתקיים בעוד מספר ימים (השוו: בר"ם 9053/16 ר.א.י. (תעשיה לתבניות מתקדמות) בע"מ נ' ועדת המכרזים החברה הכלכלית לפיתוח עפולה בע"מ , פסקה 5 (7.12.2016)). אף מאזן הנוחות נוטה במקרה זה בבירור כנגד התערבות בהחלטה בהתחשב בכך שניתנה לחברת החשמל האפשרות לבחור בקבלת השירותים מהפניקס עד להכרעה בעתירה. בנסיבות אלה, אינני נדרשת כלל לסיכויי ההליך.

14.

סוף דבר: הבקשה נדחית. במכלול הנסיבות, המבקשת תישא בהוצאות המשיבה 1 בסך של 2,000 שקלים.