פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
2900/17
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
סרגיי פופוב
נ ג ד
המשיבים:
1.
שר הפנים
2. רשות האוכלוסין וההגירה
בקשת רשות לערער על פסק
הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' דראל) בעמ"נ
55519-09-16 מיום 12.2.2017
בשם המבקש:
עו"ד פנחס פישלר
החלטה
בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' דראל ) שדחה ערעור מינהלי על פסק הדין של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין ו החוק ). זה האחרון דחה את בקשת המבקש להתיר את כניסתו לישראל.
1.להלן תמצית הנתונים הצריכים לעניין. המבקש הוא אזרח רוסיה שכניסתו למדינת ישראל כתייר סורבה. לאחר שפנה באמצעות בא כוחו למשטרת ישראל לצורך הסרת המניעה, נענה כי קיים מידע המצביע על היותו גורם פלילי בעל מעמד בפשיעה המאורגנת של יוצאי מדינות חבר העמים. הודע למבקש כי עמדת המשטרה היא שלא להתיר את כניסתו, וכי עמדה זו עומדת בעינה עד ליום 31.12.2017. ערר שהגיש המבקש לבית הדין בעניין, נדחה לאחר שבית הדין עיין בחומר חסוי. בית הדין ציין בפסק דינו כי קיים מידע מודיעיני עדכני, משנת 2016, שלפיו המבקש עומד בראש ארגון פשיעה העוסק במגוון מעשים פליליים, וכי לפי המידע שהוצג ריצה המבקש ארבע שנות מאסר בכלא הרוסי בשל עבירות של סחיטה באיומים. בית הדין שקל את מכלול הנתונים שהוצגו לו, לרבות טענות המבקש שלפיהן קיימים אישורים מהאינטרפול ברוסיה ומהמשרד לביטחון פנים ברוסיה שמאשרים כי לא דבק בו רבב. על יסוד המכלול, נפסק כי המבקש הוא אדם רם דרג בהירארכיה הפלילית בקרב ארגוני פשיעה של יוצאי חבר העמים, ולא בכדי הוא נמצא ברשימה של מנועי כניסה לישראל. בנסיבות אלו קבע בית הדין כי החלטת המשיבים שלא לאפשר את כניסתו לישראל של המבקש היא מידתית, ראויה וסבירה ואין מקום להתערב בה.
2.בערעור טען בא כוח המבקש כי פסק הדין של בית הדין שגוי ונשען על מידע מודיעיני חלקי ומוטעה, והפנה למסמכים שונים כתימוכין לטענה כי המבקש הוא איש עסקים פעיל ומכובד ברוסיה ללא מעורבות בפלילים. בנוסף, הובעה נכונות מצידו של המבקש לכניסה בתנאים מגבילים שימנעו את החשש לסיכון ממנו. בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' דראל ) עיין במידע החסוי במעמד צד אחד (בהסכמת בא כוח המבקש), וקבע כי המידע מלמד שלמבקש מעורבות בפלילים וכי הוא בעל מעמד בכיר באחד מארגוני הפשיעה ברוסיה. משכך, קיימות ראיות מינהליות שעל יסודן רשאים היו המשיבים לסרב לבקשת הכניסה לישראל, ואין עילה בנקודת הזמן הנוכחית להתערב בהחלטתם. עם חלוף הזמן, וככל שלא יעמוד על הפרק מידע מעודכן, יהיה מקום לשקול האם יש לאפשר כניסה בתנאים מגבילים. הערעור נדחה אפוא.
3.לכך מכוונת בקשת הרשות לערער שלפניי. לטענת המבקש, הבקשה מעלה שאלות משפטיות בעלות חשיבות ציבורית עקרונית, ובכלל זה אופן ההתייחסות לראיות חסויות בלא שניתנה פראפראזה הולמת, והעדפתן על פני מסמכים רשמיים רוסיים. עוד טוען המבקש כי נגרם לו עיוות דין בכך שלא מתאפשרת כניסתו לישראל בתנאים מגבילים שיבטיחו כי לא נשקפת ממנו סכנה.
4.לאחר עיון בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, בקשת רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים שדן בערעור על החלטת בית הדין לעררים, תיבחן על פי אמת מידה מצמצמת, בהתעורר שאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים, וזאת בשים לב למומחיותו של בית הדין לעררים. בצד זאת, בשים לב לטיבה של המאטריה, ייתכנו מקרים חריגים שבהם ניתן יהיה ליתן רשות כאמור אף כשלא מתעוררת שאלה משפטית כאמור (בר"ם 4768/16 מיקולה נ' משרד הפנים , פסקה 6 (14.6.2016)). ואולם, לא מצאתי כי עניינו של המבקש בא בגדר מקרים חריגים אלה. המבקש הינו זר המבקש להיכנס לישראל כתייר. בעניין זה מוקנה למשיבים שיקול דעת רחב בגדרו של החוק. הפעלת שיקול הדעת נבחנה בקפידה על ידי הערכאות הקודמות, בהינתן ההלכה הפסוקה שלפיה, רשות מינהלית רשאית להתבסס על מידע מודיעיני חסוי לצורך החלטתה, ובכלל זה במאטריה בה עסקינן (בר"ם 5237/05 משרד הפנים נ' קרלסון , פסקה 9 (25.4.2006)). בענייננו, בית המשפט הנחה עצמו בהלכות שיצאו מלפני בית משפט זה לפיהן, עוצמת הראיות הנדרשת לשם גיבוש ההחלטה תשתנה בהתאם לנסיבות המקרה, ולחומרת הפגיעה הצפויה להיגרם למבקש (עע"ם 3919/14 ברנט נ' רשות האוכלוסין וההגירה , פסקה 6 (18.6.2015); עע"ם 5417/13 דג'יטנו נ' שר הפנים , פסקאות 24-22 (11.9.2014)), והכריע בערעור על יסוד התשתית הקונקרטית שהונחה לפניו. הטענה בדבר העדר פראפראזה לא יכולה לשנות את התמונה, שכן המבקש היה מודע למיוחס לו עוד בשלב הפנייה המוקדמת למשטרה, שבעקבותיה נמסר לו כי קיים מידע המצביע על היותו גורם פלילי בעל מעמד בפשיעה המאורגנת של יוצאי מדינות חבר העמים (הגם שמטבע הדברים, החומר המודיעיני לא נחשף לפניו). מטעם זה מצא גם בית המשפט המחוזי כי ההחלטה המינהלית בדין יסודה.
בנסיבות האמורות, משמדובר בהפעלת סמכות בהתאם לאמות המידה המקובלות, ובהעדר שאלת רוחב הטעונה הכרעה, לא מצאתי כי קיימת עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי".
הבקשה למתן רשות לערער נדחית אפוא. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט
בניסן התשע"ז (25.4.2017).
ש
ו פ ט