בר"מ 2975/16 בר"מ 2975/16

בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' סגן הנשיא י' נועם ) דחה את בקשת המבקשים להורות על מתן צו ביניים שיורה לעיריית ירושלים להימנע מנקיטת מדיניות האכיפה נושא העתירה המנהלית שהגישו (להלן: העתירה ), ובכלל זה לא לסגור את המרכולים שאותם הם מפעילים בשבתות ובחגים; ולא להטיל דו"חות או קנסות עד למתן פסק דין בעתירה. על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

לאחר שבחנתי את נימוקי הבקשה לא מצאתי – לעת הזו – עילה למתן רשות לערער, וזאת מבלי שאנקוט כל עמדה בהתייחס למכלול הנמקתו של בית המשפט לעניינים מינהליים, וממילא אף לא למחלוקת שעומדת במוקד ההליך העיקרי.

בית המשפט עומד בהחלטתו, בין היתר, על כך שמדיניות אכיפת חוק עזר לירושלים (פתיחת עסקים וסגירתם), התשט"ו-1955 – העומדת במרכז העתירה – היא הדרגתית. בשלב הראשון מקבלים בתי העסק "הודעת אזהרה"; לאחר מכן, במידה שלא ימלאו אחר הוראות החוק יוטל עליהם קנס מינהלי; ורק כצעד אחרון אפשר שיוצא נגדם צו סגירה. בית המשפט עומד על כך, כי בשלב הנוכחי לא ברור אילו אמצעים קונקרטיים יינקטו נגד המבקשים, וכי מכל מקום, ככל שיינקטו צעדים כאמור עומדים לרשותם מנגנוני ההשגה הקונקרטיים שנקבעו לכך בדין.

בהינתן מצב דברים זה, לא מצאתי כי תיפגע האפשרות למתן סעד אפקטיבי בעתירה, ככל שיימצא כי קיימת עילה לכך, גם בלא שיינתן צו ביניים.

מטעם זה לא מצאתי עילה למתן רשות ערעור ואני דוחה את הבקשה.

בנסיבות העניין, אין אני עושה צו להוצאות.