בר"מ 3486/03 אלי יוחנן מהדסים בע"מ נ. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון

בקשת רשות הערעור מופנית כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (השופטת יהודית צור), בה נדחתה בקשת המבקשת, חברה קבלנית, ליתן צו ביניים האוסר על משרד הבינוי והשיכון להתקשר בחוזה עם משיבות 2-4 לבקשה, עקב זכייתן במכרז.

משרד הבינוי והשיכון פירסם מכרז לבניית יחידות דיור בשלושה מתחמים בעיר אלעד. המבקשת הגישה הצעה במכרז, אולם הצעתה נפסלה עקב פגם בערבות שצורפה להצעה. במהלך סיור הקבלנים שקדם למכרז הודיע המזמין, משרד הבינוי והשיכון, לקבלנים, כי מועד הגשת ההצעות יידחה מיום 2.2.2003 ליום 11.2.2003 וכי נדרש לצרף להצעות ערבות שתוקפה יהיה עד ליום 11.5.2003. המבקשת ניצלה את הארכת המועד והגישה את הצעתה למכרז ביום 11.2.2003, אך צירפה להצעה זו ערבות שתוקפה פג ביום 2.5.2003. בשל פגם זה נדחתה ההצעה של המבקשת על הסף, על אף שהיתה ההצעה הזולה ביותר. כנגד דחייה זו הוגשה עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים ועמה בקשה לצו ביניים כאמור.

בית המשפט קמא דחה את הבקשה בהחלטה מפורטת ומנומקת. בית המשפט קבע כי אין הצדקה לעכב את מימוש תוצאות המכרז, הן בשל סיכוייה הקלושים של העתירה, והן על-פי מאזן הנוחות. בית המשפט ניתח את מהות הפגם שנפל בערבות ועמד על כך שלכאורה אין פסול בהחלטתה של ועדת המכרזים, וזאת בשל חשיבותה של הערבות הניתנת להצעה במכרז, וחשיבות החלת עקרון השוויון בכל הנוגע לערבות.

אשר למאזן הנוחות, ציין בית המשפט כי מדובר בפרוייקט בניה שיש דחיפות בהקמתו, וכי מתן צו לעיכוב ההתקשרות עלול לגרום נזק משמעותי, במיוחד מאחר והחברות הזוכות במכרז כבר החלו לנקוט בפעולות לצורך הבניה וההקמה של הפרוייקטים שזכו בהם.

לא ראיתי להתערב בשיקולי בית המשפט קמא להימנע מלהעניק את הצו המבוקש. הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.